תכניתו המדינית של ח"כ איתן כבל (מפלגת העבודה), שחוללה בימים האחרונים סערה במפלגתו, אינה מהווה כניעה לימין הקיצוני כפי שחלק מחבריו טוענים אלא קול חשוב בשמאל-מרכז, המבקש לייצר סדר יום פרגמטי ורלוונטי.

כבל, אחד הוותיקים שבחברי הכנסת, ייצג לאורך שנים בעקביות ובלהט את רעיון שתי המדינות וההיפרדות מהפלסטינים. גם כעת, במאמר שפרסם בעיתון הארץ [24 במאי] בו קרא לחבריו להתפכח ותיאר את תכניתו המדינית, כבל אינו מפנה עורף לחזון זה אלא רק מציע להשהותו בשל חוסר היתכנותו בתקופה זו. לכן לא ברורה ההתנפלות על כבל שכללה תגובות תוקפניות מתוך מפלגתו ואפילו קריאות להשעותו. במקום לשמוח שיש מי מתוכם שמנסה לעורר שיח ודיון רעיוני פנימי במטרה למצוא דרך רלוונטית למפלגה שכושלת שוב ושוב בקבלת אמון הציבור בבחירות – כבל הוקע.

"לא דרושה לנו התפכחות אלא אמונה בצדקת הדרך", תקף אותו חברו לסיעה איציק שמולי במאמר משלו בהארץ, והיו"ר אבי גבאי הבהיר שמדובר בדעתו של כבל בלבד שאינה מייצגת את המפלגה.

במאמרו, כבל קורא לחבריו להתפכח מקונספציות כדי למנוע מציאות בלתי הפיכה בה ישראל תהפוך למדינה דו לאומית ובכך תחדל להיות יהודית ודמוקרטית. נקודת המוצא שלו היא שאבו מאזן אינו מעוניין במשא ומתן. לכן אין כעת עם מי לשאת ולתת. על מדינת ישראל לקחת את גורלה בידיה. מנגד הוא טוען, כי ממשלת הימין מנציחה מצב קיים ואינה פועלת על מנת למנוע את התרחיש העתידי, הבלתי נמנע כמעט לדעתו, של מדינה דו לאומית.