פרישתה של יושבת ראש מרצ, זהבה גלאון, מההתמודדות על ראשות המפלגה ופינוי הזירה לצעירים, מסמלת יותר מחילופי דורות. חברת הכנסת תמר זנדברג, שבמוצאי יום חמישי (22 במארס) תוכתר קרוב לוודאי למנהיגת מרצ, צפויה לשנות את גישתה הפוליטית של מפלגת השמאל. לא עוד "טהרנות" בנוסח גלאון, שחסמה מראש שותפות של מרצ עם מפלגות ימין. זנדברג רוצה להשפיע מבפנים. לשם כך היא מוכנה לשבת ליד שולחן הממשלה במחיצתו של איש ימין כאביגדור ליברמן.

זנדברג אינה חוזרת בה מהאמירה שהיא אינה שוללת הצטרפות לקואליציה עם "ישראל ביתנו". הנה תשובתה לשאלת אל-מוניטור, אם היא תומכת בשותפות עם מפלגה שקוראת לטרנספר של אזרחים ערבים ושבכיריה חשודים במעשי שחיתות: "כמובן שמרצ לא תצטרף לקריאה לטרנספר או תיתן יד לשחיתות. אני שואפת שמרצ תהיה חלק מממשלת שמאל שתעשה שלום וצדק חברתי. כמובן לא באף ממשלה אחרת". תגובתו של אורי זכי, נשיא ועידת מרצ ובן זוגה של זנדברג, לתעודת הכשרות שהיא העניקה ל"ישראל ביתנו" הייתה פחות דיפלומטית. "ליברמן לא יקבע לנו אם נשב בממשלה או לא", חרץ זכי.

חבר הכנסת אילן גילאון, שנאלץ להסיר את מועמדותו מסיבות בריאותיות ותומך בזנדברג, מתנגד אף הוא לגישת הפסילה מראש של שותפות עם מפלגות ימין. בשיחה עם אל-מוניטור אומר גילאון שמרצ צריכה לשבת בכל ממשלה שתאמץ שניים מתוך שלושת סעיפי תוכנית החלוקה שלה: חלוקה מחדש של הארץ, חלוקה מחדש של העושר וחלוקה מחדש של היחסים בין דת ומדינה. ליברמן תומך בהפרדה בין דת למדינה ואף בחלוקה מחדש של הארץ, בתנאי שהיא תכלול העברה של יישובים ערבים על תושביהם למדינה הפלסטינית.

גלאון לא השתכנעה, וזאת בלשון המעטה: "התאכזבתי לקרוא שתמר זנדברג הושיטה את ידה לאיש הכי מושחת בפוליטיקה הישראלית, אביגדור ליברמן", כתבה היו"ר היוצאת בעמוד הפייסבוק שלה. "מה הרעיון הגדול או ׳הרוח החדשה׳ בלהתרפס לימין הכי עמוק, הכי גזעני, הכי קרוב לפשיזם שיש", ירתה גלאון. לא נחה דעתה עד שבירכה על כך שמאיר כהנא, מייסד תנועת כך, כבר לא בכנסת "אחרת מישהו היה מציע לשבת גם איתו באותה ממשלה". גלאון הדגישה שמרצ רואה עצמה חברה לגיטימית ומשפיעה בממשלת שמאל–מרכז בראשות גבאי או לפיד. היא הזכירה שאפילו אבי גבאי, "לא בדיוק אידאולוג שמאלני", כלשונה, לא היה מוכן לשבת עם ליברמן והתפטר על רקע צירופו לממשלה.