משבר חוק הגיוס, שכמעט פירק את הקואליציה, תפס את ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מוכן - אבל לא רק אותו. גם חברי הכנסת החרדים הופתעו ממנו, ובראשם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה. בהוראת האדמו״ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, ליצמן נאלץ להיות זה שהציב את האולטימטום לנתניהו בעניין אישור החוק, אשר מסיר את הסנקציות הפליליות על תלמידי ישיבות שלא מתגייסים לצה״ל. עד השנה האחרונה, סגן שר הבריאות היה האחראי הבלעדי על העניינים הפוליטיים החיצוניים של החסידות הגדולה והמשפיעה בישראל, חסידות גור, ואיש סודו הקרוב של האדמו"ר. אלא שמתנגדי ליצמן בתוך החסידות מצאו את הבטן הרכה של הפוליטיקאי החרדי והכו בה באמצעות אולטימטום חוק הגיוס.

הפוליטיקה החרדית בישראל מנוהלת בשתי סיעות: האחת היא הסיעה הדו-ראשית יהדות התורה - איחוד של מפלגת ״אגודת ישראל״ המייצגת את הזרם החסידי עם ״דגל התורה״ המייצגת את הליטאים, והשנייה היא סיעת ש״ס המייצגת את החרדים המזרחיים. ש״ס מיישרת קו עם הדרישות בנושאי דת ומדינה של יהדות התורה, אך נחשבת מתונה יותר ולרוב נוהגת לתווך לפשרה בין יהדות התורה למפלגות האחרות בקואליציה.

את ההחלטות וההנחיות העקרוניות והמהותיות לפוליטיקאים קובעים הרבנים חברי מועצות גדולי התורה. בש״ס ירד מאוד כוחה של המועצה לאחר מותו של הרב עובדיה יוסף ב-2013. בסיעת דגל התורה הליטאית היה משבר דומה שהחל עם מותו של הרב שלום אלישיב ב-2012. לאחר מותו החליט "הפלג הירושלמי" של המפלגה לפרוש ולא לקבל את מנהיגותו של יורשו, הרב אהרן שטיינמן. לפני שלושה חודשים נפטר שטיינמן, ובפועל אין כרגע יורש בעל שיעור קומה. באגודת ישראל החסידית, שבה חברי מועצת הרבנים הם האדמו״רים העומדים בראש החסידויות השונות, הגודל הוא הקובע. ומשום כך חסידות גור של ליצמן, הגדולה ביותר, היא הגורם החזק במפלגה.

ליצמן הוא פוליטיקאי משופשף. הוא הסתובב בכנסת כבר בשנות ה-80 וה-90 כעוזרם של חברי הכנסת החרדים אברהם שפירא ומשה פלדמן. ב-1999 נבחר לכנסת, ב-2001 כבר ישב בראש ועדת הכספים, וביחד עם חברו לסיעה מדגל התורה, ח״כ משה גפני, ניהל את ענייני החרדים מול הממשלה והכנסת. ב-2009 מונה לסגן שר הבריאות (השר בפועל), ובאוגוסט 2015, בעקבות עתירה לבג״ץ של יש עתיד, עשה היסטוריה ומונה לתפקיד שר הבריאות, השר החרדי הראשון.