המרחק בין אולם הכנסים העמוס ב-18 אלף צירי איפא"ק מריעים לבנימין נתניהו בוושינגטון לבין חדרי החקירות הדחוסים של יחידת להב 433 בלוד מעולם לא היה רב יותר.

בוושינגטון נפגש השבוע בנימין נתניהו עם הנשיא דונלד טראמפ [5 במארס] ולאחר מכן, בנאומו בוועידת איפא"ק השנתית, נתן את השואו הקבוע שלו וסחף את עשרות אלפי הצירים לסערות תכופות של מחיאות כפיים. באותו זמן ממש הלכה ונסגרה במרכז העצבים של יחידת החקירות של משטרת ישראל טבעת עדי המדינה סביב ראש הממשלה. נכון לעכשיו, שלושה מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו חתמו עם המשטרה והפרקליטות על הסכמים במסגרתם יעידו נגד הבוס לשעבר תמורת הקלות בדין לעצמם. אירוע בסדר הגודל הזה מעולם לא קרה בישראל. החותם השלישי והאחרון, ניר חפץ, מי שהיה ראש אגף ההסברה והדובר של נתניהו ואחר כך דובר משפחת נתניהו והמקורב האולטימטיבי לראש הממשלה ומשפחתו, הוא הססגוני והמסוכן משני קודמיו (ראש הסגל ארי הרו ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר).

חפץ קיבל תמורת עדותו, שעל פרטיה הוטל צו איסור פרסום, חסינות מלאה. הוא לא יואשם, לא יורשע, לא יישב בבית הסוהר ולא ישלם קנס. זוהי הראיה הברורה ביותר לכך שחפץ הוא ה"אס" בחפיסת הקלפים המתעצמת בידיו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך. חפץ אמור להיות הגיים צ'יינג'ר הסופי, מי שישלים את הפאזל וידביק את חלקיו השונים זה לזה. הוא אמור להעיד ימים ארוכים במתקן ממשלתי מבודד.

נכון לעכשיו, ההערכה המפוכחת היא כי נתניהו לא יוכל לשרוד את התיקים המתגבהים כנגדו. אם אכן תיק 4000 מתבצר כתיק שוחד, החדשות עבור נתניהו רעות יותר מכפי שהעלה על דעתו אי פעם: רבים הסיכויים שהוא ילך בעקבות קודמו וירצה מאסר בפועל ובכך יהיה ראש הממשלה הישראלי השני שחובש את ספסלי בית האסורים. כל מה שנשאר לברר זה לוח הזמנים. ועל זה בדיוק עובד נתניהו.