יום שלישי האחרון [20 בפברואר] היה אחד הסוערים והדרמטיים בדברי ימי המערכת הפוליטית בישראל. בהשוואה למה שקרה במהלך היום הזה, "בית הקלפים" נראה כמו "שלגיה ושבעת הגמדים".
זה התחיל בבוקר, עם חשיפת חשדות טריים של המשטרה לפיהם ניסה דוברו ומקורבו של ראש הממשלה "לתפור" מינוי לתפקיד יועץ משפטי לממשלה למי שיתחייב לסגור את החקירה נגד הגב' שרה נתניהו בתיק המעונות בשנת 2015, ונגמר בחתימה מטלטלת של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה (מומו) פילבר על הסכם עד מדינה, נגד הבוס והפטרון בנימין נתניהו.
כשעלה השחר על יום רביעי, ידעו גם הליכודניקים השרופים ביותר שעידן בנימין נתניהו הסתיים. מעכשיו, זוהי רק שאלה של זמן. חלומו של נתניהו לעקוף את דוד בן גוריון כראש הממשלה ששימש בתפקיד פרק הזמן הארוך ביותר, לא יוגשם. נתניהו לא נלחם עכשיו על תפקידו ומעמדו, אלא על חירותו. ההימור שגם הוא ילך בדרכו של קודמו אהוד אולמרט לעונש מאסר בפועל אינו פרוע עוד.
את השבוע שעבר צלח נתניהו כפי שרק הוא יודע. שתי המלצות משטרה מהדהדות להעמידו לדין באשמת שוחד התחלקו לו על השכפ"ץ מבלי ששערה אחת משערות ראשו תופרע. הקואליציה נותרה יציבה, השותפים ממושמעים, אף אחד לא צפצף וכולם האמינו ששעון החול של נתניהו עדיין מלא ותיקח לפחות שנה עד שתיפול ההחלטה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה. אבל אז הגיע יום שלישי הנורא מבחינת נתניהו. הפעם, אפילו הוא נותר ללא מענה. סרטון הווידאו ששחרר בשעת לילה היה קודר ונתניהו נראה בו כפי שלא נראה זמן רב. אותות ההלם ניכרו על פניו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
