טראמפ מאמין ש״ישראל רוצה שלום״. הוא טועה
מעניין על מה הסתמך הנשיא האמריקאי כשקבע בדאבוס כי בניגוד לפלסטינים, ישראל מעוניינת בפיוס. אולי הוא לא הספיק להתעדכן בחוקים הרבים שהכנסת מקדמת בימים אלה, שעוסקים בסיפוח השטחים וסותמים את הגולל על כל אפשרות לתהליך מדיני.
הבית הלבן שומר עדיין על איפול בנוגע לתוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ. מה שידוע כבר הוא שהתוכנית כוללת הכרה בירושלים כבירת ישראל, והתעלמות מהזיקה המוסלמית-ערבית-פלסטינית לעיר. כדי להסיר ספק, הודיע הנשיא האמריקאי בדאבוס (25 בינואר) כי הכרזתו בעניין ירושלים והעברת השגרירות לעיר, הסירה את הסוגיה הזאת משולחן המשא ומתן. על פי הצהרותיו, טראמפ מאמין כי "ישראל רוצה שלום". לעומת זאת, הפלסטינים "יצטרכו לעשות שלום", שאם לא כן, "לא יהיה להם עניין איתנו". נראה שטראמפ שכח שבגלל שהוא פינה את ירושלים מסדר היום, בלי להשאיר מקום לפלסטינים, הם כבר הודיעו שאין להם עניין איתו.
מעניין על מה הסתמך טראמפ כשקבע כי "ישראל רוצה שלום". אולי הוא לא הספיק להציץ בהחלטה שקיבלה וועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר (24 בינואר), להעביר לקריאה ראשונה הצעת חוק להחלת החוק הישראלי על המוסדות האקדמיים הישראליים שמעבר לקו הירוק. השבוע (29 בינואר) כבר עבר החוק בקריאה ראשונה. נכון לעכשיו, חוק המועצה להשכלה גבוהה איננו חל על המוסדות הפועלים בשטחים. כדי לאפשר למכללת אריאל (ששודרגה ב-2012 למעמד של אוניברסיטה) להעניק תארים אקדמיים, הוקמה בתחילת שנות ה-90 מועצה נפרדת להשכלה גבוהה (מל''ג יו''ש). החוק החדש ייתר את מל''ג יו''ש, ויחייב את מל''ג הישראלי להכיר במוסדות שלא נבחנו על פי הסטנדרטים האקדמיים שלו, המוכרים ומכובדים בעולם האקדמי.
נציג המועצה להשכלה גבוהה, שבראשה עומד שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מסר כי הדרג המדיני הוא זה שהחליט להעביר אליה את סמכויות המל"ג ביהודה ושומרון. יוזמת החוק, ח"כ שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, לא ניסתה להסתתר מאחורי נימוקים אקדמיים. "לצד חשיבות אקדמית של החוק", אמרה שליחתו של בנט, "יש פה אלמנט ברור של החלת ריבונות, ואני גאה בשני הדברים גם יחד". לחברי הועדה, בהם אנשי יש עתיד, לא הפריע שהמוסדות שהם מבקשים לספח שוכנים בשטחים כבושים, אך תושביהם אינם מורשים להתקרב לקמפוסים ישראלים.
מחיקת קו הריבונות בתחום האקדמי הוא רק אלמנט אחד של אותה החלה. שלושה ימים לפני ההצבעה על הסיפוח האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה בשטחים, אישרה ועדת השרים לחקיקה תריסר הצעות חוק ממשלתיות הנוגעות להתנחלויות. בין השאר אישרה הוועדה הצעת חוק לסיפוחן של תרנגולות המתנחלים, על ידי איחוד מכסות הביצים של הלולנים היהודים משני עברי הקו הירוק. שלושה שבועות לפני כן (3 בינואר) הודיעה שרת המשפטים איילת שקד לוועדת הכנסת, כי כל הצעת חוק ממשלתית תתייחס מעתה לשני צדי הקו הירוק. חברת הקבינט המדיני-ביטחוני הסבירה כי הנוהל החדש נובע ממדיניות הממשלה לקדם התיישבות בכל ארץ ישראל ו"נורמליזציה של החיים גם ביהודה ושומרון". לדבריה, "אין אף מדינה נכבשת שמבקשת לקבל אליה חזרה את השטח הכבוש". היא מיהרה לתקן: "את השטח, סליחה".
