ביום ראשון האחרון [14 בינואר] ישב הרכב מורחב של שופטי בין המשפט העליון בישראל, בראשות הנשיאה אסתר חיות, לדיון ממושך באחת הסוגיות הנפיצות ביותר שקורעת את העם היהודי מבפנים: עתירתם של ארגוני היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים נגד המדינה, בדרישה ליישם לאלתר את "מתווה הכותל המערבי" שהתקבל בממשלה בינואר 2016. זמן קצר לאחר שהממשלה הצביעה על יישום המתווה ואישרה אותו ברוב גדול, חזר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו בלחצם של שותפיו החרדים בקואליציה.

מאז, הוקפא המתווה, שאמור היה לאפשר להקים סמוך לכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ביהדות, גם רחבת תפילה מעורבת שבניהולה ישתתפו נציגי רפורמים וקונסרבטיבים. זהו קצה של קרחון ענק שקורע את יהודי העולם מבפנים ותוקע טריז בין רוב יהודי ארה"ב, הנמנים על הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי, למדינת ישראל, המתמסרת מרצון ליהדות האורתודוכסית ומעניקה לה מונופול מוחלט על כל ענייני הדת וניהולה בישראל, כולל סוגיית הכותל.

הכותל המערבי משמש אכן חוד החנית של המאבק, אך הסוגיה מורכבת וגדולה ממנו בהרבה. ישראל, תחת שלטונו של נתניהו, הולכת ומתרחקת מרוב יהודי העולם, המרוכזים בארה"ב. המשבר בין הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, המהוות רוב מכריע מבין חמש וחצי מיליון יהודי ארה"ב (הערכה), כבר מזמן אינו קוסמטי או הפיך. ראש הממשלה נתניהו, בשיחות פנימיות עם דיפלומטים ובעלי תפקידים, בעצם "מוותר" על יהדות ארה"ב בתצורתה הנוכחית ובוחר בשותפיו הקואליציוניים החרדים, הרואים ברפורמים גויים מוחלטים, ואף גרוע מזה.

נתניהו סבור שתוך דור אחד תיעלם מרבית היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בגלל אחוז נישואי התערובת וההתבוללות הגבוה, וכי אין צורך להשקיע מאמץ בטיפוח הקשרים עם היהדות הזו לאור העובדה שבטווח הבינוני והארוך היא תיעלם. התפיסה הזו גורמת לזעם עצום בקרב ראשי הקהילות בארה"ב והרבנים הרפורמים הבולטים. זה לא רק עניין הכותל. ישראל כלל אינה מכירה בקהילות הללו, או בשלוחותיהן הנמצאות בישראל, אינה מכירה בגיורי רבנים המשתייכים לקהילות הללו ומפנה כתף קרה לרובם המוחלט של יהודי ארה"ב, המהווים את השדרה העיקרית של ארגונים כמו איפא"ק, ועידת הנשיאים וכו'.