חמאס כבר לא חושש לקחת אחריות לפיגועי טרור
האסטרטגיה החדשה של חמאס: מעוניין להביך את הרשות הפלסטינית נוכח ההבנה שפיוס כעת עם הפת"ח אינו נראה באופק, ומזהה את "רצון העם" לאינתיפאדה מזויינת לאחר שדרך השלום הדיפלומטית של אבו מאזן נכשלה.
בלילה שבין רביעי לחמישי [18 בינואר] פשטו כוחות גדולים של צה"ל והיחידה ללוחמה בטרור (ימ"מ) על ג'נין במטרה ללכוד את חוליית המחבלים שרצחה בשבוע שעבר [9 בינואר] את הרב שבח רזיאל, תושב חוות גלעד. כוח הימ"מ כיתר את הבית שבו לפי הסברה הסתתר אחד המחבלים, אחמד ג'ראר, פעיל חמאס, שאביו נסר ג'ראר היה מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס בגדה וחוסל על ידי צה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה [2002].
כ-24 שעות לאחר המבצע התברר כי ג'ראר הצליח כנראה להימלט ללא פגע. גם אם כך היה, המידע שהגיע לשב"כ על מבצעי הפיגוע היה ממוקד ומוכיח לכאורה כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית נמשך. ההתפתחות בחקירת הפיגוע החלה לאחר שרכב שרוף, אשר כנראה שימש את חוליית המפגעים, התגלה באזור ג'נין בשטח שנמצא באחריות ביטחונית פלסטינית והוביל לזיהוי החוליה.
בתגובה לפעולת צה"ל בג'נין תקף חמאס בחריפות את התיאום הביטחוני שהרשות הפלסטינית מקיימת עם ישראל. "התיאום הביטחוני הנפשע", קרא לו סמי זוהרי, דובר חמאס בעזה. זוהרי כינה את החוליה "חוליית ג'נין" והבטיח כי הפיגועים נגד ישראל יימשכו. יצוין כי דובר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, עדנאן דמירי, אמר לאל-מוניטור כי איתור החוליה בידי ישראל אינו תוצאה של התיאום הביטחוני וכי "התיאום נפסק".
הודעת חמאס, אותה ניתן לפרש כנטילת אחריות לפיגוע, מעידה על אסטרטגיה חדשה של חמאס. עד כה ראשי התנועה התאמצו לטשטש ככל האפשר מעורבות ישירה שלהם בפיגועים, מחשש ש"טביעות אצבעותיהם" יובילו לעימות אלים עם ישראל ואף לחיסולם בשעה שחמאס נאבק לשמר את שליטתו בעזה.
