הופעתו המתוקשרת בתחילת השבוע (21 בינואר) של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני שגרירי ישראל וראשי הנציגויות בעולם סיפקה כותרות מדיניות, אבל ראשי משרד החוץ ציפו בכיליון עיניים למפגש עמו הסגור לתקשורת. הם קיוו לשמוע שראש הממשלה, המשמש גם שר החוץ, יבהיר כי ייאבק בדרישות האוצר לקיצוץ בתקציביהם.
תקוותיהם נכזבו. נתניהו אמר שלמרות ההישגים הדיפלומטים של ישראל בעולם באמצעות משרד החוץ, יש לבצע שינוי מרחיק לכת במבנה המשרד, ולהעביר חלק מתקציב השכר והחזקת הנציגויות בחו"ל - למימון פעילות. המשמעות היא סגירה של כשבע נציגויות ישראליות במדינות העולם ב-2019. בדיונים המוקדמים על התקציב דרשו אנשי משרד האוצר קיצוץ מרחיק לכת שהיה אמור להביא לסגירה של 22 נציגויות מתוך 103 הנציגויות הקיימות ולקצץ כחמישית מכוח האדם במשרד החוץ, כדי לחסוך 216 מיליון שקל מתוך תקציבו הכולל של מיליארד וחצי.
לאחר משא ומתן הוחלט כי התקציב כמעט לא יקוצץ, אך מנגד תבוטל תוספת שהובטחה בעבר, וכמה מהנציגויות ייסגרו כדי להעביר כספים לתקצוב פעילות דיפלומטית. הצעת תקציב זו אושרה בממשלה לפני כשבועיים.
במשרד החוץ ראו כהישג גדול את ההצבעה בעצרת האו״ם ב-21 בדצמבר, שבה 35 מדינות נמנעו, 21 נעדרו ו-9 התנגדו להחלטה המגנה את ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל. ההצעה עברה בזכות תמיכתן של 128 מדינות, אולם בישראל, שבדרך כלל זוכה בעצרת האו״ם לתמיכתן של מדינות קטנטנות וחסרות השפעה כמו מיקרונזיה, התגאו בשינוי דפוסי הצבעה של מדינות רבות בעקבות מאמץ דיפלומטי. לכן, הציפיות במשרד החוץ מהתקציב ומנתניהו היו אחרות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
