צריך להקדים ולומר שהשורות הבאות אינן פרי דמיון עשיר מדי, זיוף או טעות דפוס. הן לקוחות ממסמך שחתום עליו, לצד מנהיגים אזוריים אחרים, נשיא איראן חסן רוחאני: "אנו תומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגבולות 4 ביוני 1967, שבירתה אל-קודס; אנו תומכים בשלום המבוסס על פתרון שתי מדינות, ומזרח ירושלים בירתה של פלסטין. גבולותיה של העיר ייקבעו במו"מ על הסדר הקבע... אנו תומכים - כבחירה אסטרטגית - ביוזמת השלום הערבית מ-2002, שאומצה ב-2005 על ידי הפסגה האיסלאמיות״.

השורות הללו מהוות חלק נכבד מהחלטת המושב האחרון של ארגון מדינות האיסלאם שהתקיים לפני כשבועיים (13 בדצמבר) באיסטנבול. בצד המחאה נגד הצהרת ירושלים של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מצאו המנהיגים לנכון לאשרר את תמיכתו של הארגון ביוזמת השלום הערבית, אשר מבטיחה נורמליזציה עם ישראל תמורת נסיגתה לגבולות 1967. בצד הקובלנות נגד "מדיניות הקולוניאליזם, ההתיישבות, האפרטהייד, והטיהור האתני שישראל מבצעת בשטח הפלסטיני שנכבש ב-1967", ההודעה המסכמת של פסגת איסטנבול מכירה בישראל בגבולות של טרום כיבוש הגדה.

ב-2005, כשפסגת הארגון הצביעה ברוב קולות בעד היוזמה הערבית, איראן נמנעה. מעתה איראן חתומה על הודעה סופית ועל החלטות מפורטות של פסגה המתייחסות במישרין לפתרון שתי המדינות כפתרון היחיד וציון ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלסטינית. המונח "ירושלים המזרחית" (בניגוד לעמדה הישראלית שמתייחסת ל"ירושלים השלמה"), מופיע במסמכים הרשמיים של הכינוס לא פחות משבע פעמים. לא בכדי הגדיר המארח, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, את החלטת הפסגה "היסטורית".

למרבה הפרדוקס, בשעה שיורש העצר הסעודי משמיע קולות של התנערות מהיוזמה הערבית, שנולדה בסעודיה, בהציגו במקומה בפני הנשיא אבו מאזן את "תכנית טראמפ", איראן מקבלת אותה בפומבי. תמיכתו של רוחאני ביוזמת השלום הערבית אינה נובעת כמובן מאהבת ישראל. חוקר מודיעין שביקש להישאר בעילום שם אמר השבוע לאל-מוניטור כי העמדה שהציג רוחאני באיסטנבול עולה בקנה אחד עם מחאת הרחוב המתפשטת ברחבי איראן נגד תקציבי הענק שאיראן מזרימה לסוריה, לחיזבאללה ולארגוני הטרור בעזה. לדבריו, רוחאני מתנגד למדיניות ההרפתקנית של משמרות המהפכה בהנהגתו של קאסם סולימאני. הוא מזכיר שרוחאני היה זה שהוביל לחתימה על הסכם הגרעין, אשר הביא להסרת חלק ניכר מהסנקציות נגד איראן.