היחסים בין ישראל לאונסק"ו מתוחים כבר שנים, אך הישיבה ה-202 שקיים הוועד המנהל של הארגון סיפקה רגע נדיר של נחת עבור הדיפלומטיה הישראלית. ב-8 באוקטובר, שעות לפני תחילת ההצבעה לבחירת מזכ"ל חדש לארגון, הוסכם לדחות את ההצבעה על שתי הצעות החלטה שקשורות לישראל ולירושלים.

החלטות דומות שקיבל אונסק"ו בשנה שעברה עוררו תגובה ישראלית חריפה, וראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להגביל את שיתוף הפעולה עם הארגון ולקצץ את המימון לפרויקטים משותפים. על אותו משקל, אימץ אונסק"ו גם ביולי השנה הצעת החלטה בעניין מערת המכפלה בחברון, שאותה כינה נתניהו "הזויה".

דיפלומטים אירופאים עומדים על כך שדחיית ההצבעה בשני הנושאים הרגישים הללו מעידה על רוחות של שינוי המנשבות בתוך אונסק"ו. כל המדינות החברות בארגון תמכו בדחייה, וההצעה אושרה פה אחד. מקורות בארגון העריכו שארה"ב תיווכה בין ישראל לפלסטינים והגיעה עמם להסכמה על דחיית ההצבעה, כדי להימנע מסערה דיפלומטית סמוך כל כך לתהליך מינויו של מזכ״ל חדש לאונסק"ו.

האינטרס של ישראל לדחות את ההצבעה מובן מאליו. הפלסטינים, מצדם, הבינו כי בטווח הרחוק הם יכולים רק להרוויח מדחייה שכזו. השיקול המרכזי שלהם באותו זמן היה שאיפתם להביא לבחירתו של אחד מארבעת המועמדים הערבים לתפקיד מזכ"ל הארגון. כל השאר יכול היה לחכות.