השמאל הישראלי לא הסתיר את שמחתו לאידם של המתנחלים ושל מארגני חגיגת יובל ל"שחרור יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן" בגוש עציון ב-27 בספטמבר. תמונות היציעים הריקים המחישו, לטענתם, את כישלון פרויקט הימין "להתנחל בלבבות" של הציבור הרחב. לא רק שהמיליארדים שממשלות ישראל שפכו על ההתנחלויות במשך 50 שנה משכו לשם פחות מחמישה אחוזים מאזרחי ישראל, אומרים השמאלנים, הציבור הישראלי גם הצביע ברגליו נגד "חגיגת השחרור" הבזבזנית.

אולם השמחה הזאת היא שמחת עניים. גם אם התפיסה הימנית של "שיבה לארץ האבות" אינה גורמת למהפכה דמוגרפית בשטחים הכבושים, היא מחלחלת לתודעתם של המוני בית ישראל ולמוחם של רבבות מבקרים מרחבי העולם. זה קורה יום-יום בעיר העתיקה בירושלים וברחבי הגדה המערבית.

הכיבוש הזה מתקיים בהצלחה גדולה באתר "אמת הביאר", השוכן במרחק הליכה מאתר הטקס הכושל של השרה מירי רגב (איזור התעשייה ברקן). כמאה אלף אישה, איש וטף מבקרים מדי שנה באמת מים שהוליכה מים לירושלים ולבית המקדש. התעלה ממחישה את חשיבותו של האזור כולו, כמקור החיים של ירושלים היהודית בימי תפארתה. באתר האינטרנט של בית ספר שדה גוש עציון, שמפעיל את המקום, מצוין כי "חוקרים שונים מתארכים את אמת ביאר לתקופות שונות בהפרש של עד 200 שנה: החל מימי המלך אלכסנדר ינאי (תקופת החשמונאים), ימי הורדוס ואף לתקופה הרומית". למרות אי-הוודאות הזאת, האמה מוצגת לציבור המבקרים כשריד מהתקופה הרומית הקדומה, המכונה גם ימי בית שני. על פי דיווחי בית הספר לרשם העמותות, המטיילים הכניסו לקופתו ב-2014 יותר מ-16 מיליון שקל.

"אמת הביאר היא דוגמה להתנחלות תיירותית, המייצרת אתר תיירות המבוסס על שרידים עתיקים ושיווק המקום כאתר מורשת ישראלית", אמר השבוע לאל-מוניטור הארכיאולוג יונתן מזרחי. מזרחי הוא מנכ"ל "עמק שווה", ארגון שפועל נגד התפיסה הרואה בשרידי העבר כלי במאבק הלאומי, או ערך המצדיק פגיעה בקבוצות מוחלשות. זו אותה תפיסה שמנחה את מפעילי האתר "עיר דוד" למרגלות חומות העיר העתיקה בירושלים, על אדמות הכפר סילואן. כמעט כל תלמיד וחיילת מגיעים לביקור ב"עיר דוד" והופכים לתומכים בנוכחות הישראלית במקום. העבר המוסלמי והקשר של התושבים המקומיים למקומות הללו מוצג, אם בכלל, כמקרי וחסר חשיבות.