הלחץ האמריקאי שלח את כחלון לרמאללה
פגישת כחלון-חמדאללה השבוע ברמאללה מעידה על גודל השפעתו של ג'ייסון גרינבלט ויכולתו להניע מהלכים, שישראל לא הייתה מבצעת אלמלא חשש נתניהו מהתגובה האמריקאית לסירוב. השאלה עד כמה יוכלו האמריקאים למתוח את החבל וללחוץ על ישראל.
שר האוצר משה כחלון נסע השבוע שוב לרמאללה [29 באוקטובר] ונועד שם עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה. על פי הדיווחים, השניים דנו בקידום צעדים כלכליים ואזרחיים ושיתוף פעולה בין ישראל והפלסטינים. זו הפעם השנייה בתוך פחות מחמישה חודשים שכחלון מגיע לשטחי הרשות הפלסטינית כדי להיוועד עם ראש הממשלה הפלסטיני, וגם הפעם נסיעתו התקיימה בעקבות לחץ אמריקאי הדוחף למחוות כלכליות ישראליות כלפי הפלסטינים.
פגישתו הקודמת של כחלון עם חמדאללה התקיימה בשעת לילה מאוחרת במוצאי חג השבועות [31 במאי], כדי "לבשר" לפלסטינים על שורת מחוות אותן קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני כעשרה ימים קודם לכן ערב ביקורו של הנשיא טראמפ בירושלים ובבית לחם במטרה לרצותו. המחוות אושרו אז ברוב קולות השרים ועל אף התנגדותם הנחרצת של שרי הבית היהודי.
אל כחלון התלווה אז מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי, והשניים סיפרו לפלסטינים על החלטת הקבינט – עליה למדו הפלסטינים מהתקשורת הישראלית בזמן אמת, כבר עשרה ימים לפני הביקור.
ומה קרה מאז? "לא הרבה", אומר לאל-מוניטור מקור פלסטיני בכיר בלשכת אבו מאזן. לדבריו, הסוגיה העיקרית שעמדה אז לדיון בפגישת כחלון-חמדאללה הייתה מצוקת הדיור הפלסטינית בשטחי C, "אבל החלטת הקבינט הייתה במכוון מעורפלת, כך ששום דבר מהותי לא השתנה".
