במוצאי יום הכיפורים [30 בספטמבר] פרסם בנימין נתניהו בדף הפייסבוק שלו את אחד הפוסטים היותר ציניים שיצאו תחת ידו. ראש הממשלה ביקש לברך על "ההסכמות שהושגו עם ארגוני הנכים" וציין כי מדובר ב"הסכם היסטורי שיביא לשיפור דרמטי במצבם של בעלי המוגבלויות בישראל". הוא דאג כמובן לקחת לעצמו קרדיט והחמיא גם לשר האוצר משה כחלון ולחברי הכנסת שעסקו במלאכת גיבוש ההסכם, שאמור לתקן עוול של 15 שנה בקצבאות הנכים בישראל.
לנתניהו אין הרבה סיבות לגאווה. כשר אוצר בשנת 2003 הוא היה זה שהוביל לביטול הצמדת קצבאות הנכות לשכר הממוצע במשק – זאת במסגרת הגזרות הכלכליות שהטיל על מקבלי קצבאות, כחלק מתכניתו הכלכלית לייצוב המשק. שר האוצר הנחוש נתניהו פגע לא רק בנכים, אלא גם בקשישים ובניצולי שואה, וגם בחרדים בכך שקיצץ את קצבאות הילדים.
במהלך השנים קצבאותיהם של הנכים נשחקו. בשנת 2009, עם שובו לראשות הממשלה, נתניהו נכנע ללחץ החרדים וביטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים. הנכים לעומת זאת הופקרו ונשארו מאחור. בלי כוח פוליטי או לובי למענם.
כראש ממשלה מזה כמעט עשור ברציפות, היו לנתניהו כל כך הרבה הזדמנויות לתקן את העוול הזה, אבל תחת הנהגתו מצבם של הנכים רק החמיר. לכן נתניהו הוא האחרון שצריך להחמיא לעצמו או לגזור קופון פוליטי על הסכם הנכים. הרי לא מדובר בהסכם שלום עם הפלסטינים, תקיפת הגרעין האיראני או מאבקים בין שמאל לימין שקורעים את העם, אלא במעשה מנהיגותי נכון, שיש עליו קונצנזוס, ושראוי היה שראש הממשלה יעשה אותו מזמן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
