צריכת הדבש בישראל מזנקת לשיאים היסטריים לקראת ראש השנה. על פי נתונים של מועצת הדבש, תקופת חגי תשרי שואבת 40 אחוז מהביקוש השנתי לדבש בישראל – כ-1,600 טונות דבש רק בתקופה זו. ישנם גורמים שנתונים אלה דווקא מדאיגים אותם, כיוון שלטענתם דבורי הדבש מאיימות על אוכלוסיית דבורי הבר.

"מקור החיים של הדבורים הוא אבקת הפרחים", מסביר פרופ' שרון שפיר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. "בשנים האחרונות, כתופעה כלל עולמית, שטחי המרעה של הדבורים מצטמצמים, כאשר דבורי הבר, כלומר הדבורים שאינן חיות בדרך כלל בלהקות (דבורים סוליטריות), מוצאות את עצמן נאבקות על מקורות המחייה שלהן מול דבורי הדבש".

לדברי פרופ' שפיר, בעולם יש כ-25 אלף מינים של דבורי בר, ובישראל לבדה יש מעל 1,100 מינים – מגוון גדול מאוד באופן יחסי. ''אנחנו אזור מאוד עשיר בדבורים, אבל חלק מדבורי הבר כבר נכחדו, בין היתר בעקבות הצטמצמות מקורות המחייה,'' הוא אומר.

מי שמקדש מלחמה של ממש בדבורי הדבש ובמגדלים שלהן היא החברה להגנת הטבע, שפרסמה לאחרונה [יוני 2017] מסמך מפורט המציג לגישתה את סכנת דבורי הדבש לדבורי הבר. את המסמך שכותרתו "השפעת מרעה דבורי הדבש על דבורי הבר והטבע בישראל" חיבר ד"ר אחיק דורצ'ין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולטענתו דבורי דבש מחוללות נזקים סביבתיים חמורים לאוכלוסיית דבורי הבר ולמינים שונים של צמחי בר; זאת בניגוד לדבורי הבר שמבצעות האבקה יעילה יותר של צמחים אלה (איריס הארגמן, למשל). המסמך ממליץ להרחיק את דבורי הדבש מאזורי המחייה הטבעיים של דבורי הבר באמצעות הגברת הרגולציה והקפדה על אזור חיץ של שני ק"מ לפחות בין כוורות הדבש לשמורות טבע.