על קיר לשכתם של כמה מבכירי משטרת ירושלים והשב"כ מתנוססת תמונתו של חבר הכנסת אריאל שרון ז"ל, מספטמבר 2000, מוקף שוטרי משמר הגבול וגם עיתונאי אחד (מחבר המאמר), בכניסה להר הבית, חראם א-שריף בפי המוסלמים. לאחר סיורו במתחם פרצו מהומות בעיר העתיקה, ויש גם מי שטוען כי זו הייתה הסיבה לפרוץ האינתיפאדה השנייה. העובדות מראות שזו לא הסיבה היחידה וכנראה גם לא העיקרית לפריצתה, אבל הביקור בהחלט התסיס את הרוחות במזרח ירושלים ובשטחים.

17 שנים חלפו מאז. אתמול [29 באוגוסט], לאחר כשנתיים בהן נאסר על חברי הכנסת לעלות להר הבית, עלו להר ח"כ יהודה גליק (הליכוד) וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) במסגרת תקופת ניסיון שסוכמה בין המשטרה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

גליק לחם עשרות שנים בעד עליית יהודים להר, נגד עמדתם של רוב הרבנים, וכמעט ושילם על כך בחייו [אוקטובר 2014]. המתנקש, פלסטיני תושב מזרח ירושלים, נורה יממה אחר כך בידי לוחמי הימ"מ בעת ניסיון לעצור אותו בביתו.

בשיחה עם אל-מוניטור אומר ח"כ גליק, כי מניעיו לעלות להר הבית אחרים לגמרי מאלה של ח"כ שרון בשנת 2000. "שרון רצה להפגין בעלות וריבונות, אני עולה בענווה מלאה", מסביר גליק. "משמח אותי מאוד לראות מתפללים מוסלמים במסגדים ומבקרים יהודים ברחבה. המתפלל המוסלמי הרגיל לא מתנגד לביקורים של יהודים, אבל אני מבין אותם, זה המעוז המוסלמי האחרון בישראל"