כמעט שש שנים לאחר שחרורו של החייל השבוי גלעד שליט [אוקטובר 2011], שהותיר בישראל טראומה לאומית הצרובה בנפשותיהם של ישראלים רבים, והסיפור מתחיל אט אט לחזור על עצמו.
שליט, איש צוות טנק ישראלי, נחטף בידי חמאס בשנת 2006 והוחזק בשבי במשך חמש שנים ארוכות, עד שדווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשקיע את רוב הקריירה הפוליטית שלו בהטפה נגד ניהול משא ומתן עם טרוריסטים, שחרר למעלה מאלף מחבלי ורוצחי חמאס כדי להשיבו ארצה. במשך חמש שנות שביו של שליט, בתנאי בידוד וללא ביקורים, נקרעה החברה הישראלית בין המוני מפגינים שדרשו מהמדינה לעשות הכל למען השבתו הביתה, לבין המתנגדים, רובם אנשי ימין, שדרשו לא לשחרר רוצחים תמורת החייל, בידיעה כי חלק גדול מהם ישובו אחר כך למעגל הטרור.
בעקבות עסקת שליט הקים נתניהו ועדה מיוחדת בראשותו של שופט העליון לשעבר מאיר שמגר, על מנת שתגבש כללים לניהול משאים ומתנים דומים בעתיד. הוועדה הגישה דו"ח מפורט [2012] שהמליץ להקשיח מאוד את התנאים לניהול משא ומתן להחזרת חיילים חטופים או שבויים וקבעה "מפתח" מפורט המגביל מאוד את חופש הפעולה של הממשלה לשחרר מחבלים במהלכים כאלה. בין היתר נקבע כי תמורת גופות של לוחמי צה"ל, ישוחררו רק גופות של מחבלים. אלא שנתניהו לא הביא את הדו"ח לאישור הממשלה והוא נותר מסמך בלתי מחייב.
כעת, הסיפור חוזר מחדש. הפעם, לא מדובר בחיילים שבויים או חטופים, אלא בגופותיהם של שני לוחמים ישראלים: סמ"ר אורון שאול וסגן הדר גולדין. שניהם נהרגו במהלך "צוק איתן" אך גופותיהם נחטפו בידי חמאס ומוחזקות מאז קיץ 2014 בעזה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
