"שכח מיוזמת השלום של טראמפ", אמרה השבוע לאל-מוניטור אישיות ישראלית בכירה המעודכנת בפרטי המהלכים המדיניים האחרונים. "הבעיה איננה סגירת פערים בינינו לבין הפלסטינים", הדגיש הגורם הפוליטי שביקש לדבר בעילום שם, "הפתרון ידוע ומוכר לממשל טראמפ". אך כדי לקדם את הפתרון הזה, חייבים להתגבר על הבעיה האמיתית. "לבעיה הזאת קוראים ממשלת נתניהו", הוסיף הבכיר, "למרבה הצער, אין כרגע שום סימן שהנשיא האמריקאי מוכן להתעסק איתה".

שעה קלה אחר כך אמר לאל-מוניטור ח"כ יעקב פרי מיש עתיד, שהיה חבר בממשלת נתניהו הקודמת, כי בשיחות הרבות שקיים עם ראש הממשלה, הוא התרשם שנתניהו מבין היטב את ההכרח להיפרד מהפלסטינים. ועם זאת, גם פרי סבור שבהרכב הנוכחי שלה, ממשלת ישראל היא חלק מהבעיה, לא מהפתרון.   

הקיפאון המדיני, כמו החקיקה האנטי-דמוקרטית, פעולות ההדתה במערכת החינוך ואפילו מבול החקירות שנתניהו מעורב בהן במישרין או בעקיפין, אינם מפיקים את המאסה הציבורית הקריטית הדרושה לשם הפלת הממשלה. נתניהו מוסיף לדהור בראש סקרי דעת הקהל. לא יהיה מוגזם לומר שגורלם של מיליוני בני אדם, ישראלים ופלסטינים, מונח בידיו של אדם אחד - היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. החלטה שלו להגיש כתב אישום נגד נתניהו, ולו בפרשה קטנה אחת, יכולה לשים קץ לשלטון הימין המתנחלי. כמובן שנפילת הממשלה אינה תנאי מספיק לקידום פתרון שתי המדינות, אך זהו תנאי הכרחי.

בין חוקרי המשטרה והפרקליטים המלווים את החקירות אין מחלוקת בנוגע לעובדות. נתניהו עצמו אינו מכחיש כי קיבל מתנות מאנשי עסקים. הוא טוען שמותר לפוליטיקאי לקבל מתנות מידידים, וכי אין לכך קשר לפעילות שלו לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם; ראש הממשלה מודה שהוא ניהל שיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, שנגעו בעסקה שנועדה להשיג סיקור חיובי בעיתונו. אבל לטענת נתניהו, השיחות לא היו אלא תרגיל סרק.