הנהגת הרשות הפלסטינית עקבה בעניין רב אחר הפריימריז של מפלגת העבודה ב-4 וב-10 ביולי. המנהיגים הפלסטינים מכירים היטב את המערכת הפוליטית המורכבת בישראל. הם יודעים לשנן את שמותיהם של כל חברי ש"ס או ישראל ביתנו. מלבד הרשימה הערבית המשותפת ומפלגת מרצ השמאלנית, בהנהגה הפלסטינית רואים מעט מאוד גוונים שונים בקרב הפוליטיקאים בישראל. אחרוני המנהיגים הישראלים שהפלסטינים חלקו להם כבוד היו ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ושר החוץ אז, שמעון פרס, עוד בימי תהליך אוסלו.

הפלסטינים ניהלו בעבר דיאלוג חיובי עם מנהיגים נוספים בפוליטיקה הישראלית, כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שרת החוץ לשעבר ציפי לבני והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק. בקבינט הישראלי של היום, שר האוצר משה כחלון נתפס בעיניהם כפרגמטי היחיד. מקור בכיר באש"ף שעוקב בדריכות אחר הפוליטיקה הישראלית עבור הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, אפיין את הכנסת כ"מאה גוונים של כיבוש".

אותו מקור בכיר באש"ף סיפר לאל-מוניטור שהפלסטינים מאוכזבים מתבוסתו של יושב ראש מפלגת העבודה היוצא, יצחק הרצוג, בפריימריז האחרונים. כך אמר המקור הבכיר, ששוחח עמנו בעילום שם: ״אבי גבאי נראה כמו אדם שוחר שלום. הבעיה שלנו היא עם ממשלת נתניהו. ללא שינוי של ממש בהרכב הממשלה, אין שום סיכוי לתרגם את המומנטום האזורי שיצר הנשיא דונלד טראמפ לתהליך שיוביל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים״.

המקור הבכיר הודה שכמו המצרים, גם הם קיימו מגעים תכופים עם מנהיג העבודה לשעבר יצחק הרצוג, ושהייתה להם סיבה להאמין כי בקרוב צפויה הצרחה פוליטית בינו לבין שר החינוך נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי. ובמילים אחרות, שהתקדמות בתהליך המדיני תאלץ את מפלגתו של בנט לפרוש מהקואליציה, ותעודד את הרצוג להחליף אותו בממשלתו של נתניהו. מהלך שכזה היה מאפשר התנעה של תהליך מדיני בהובלת ארה"ב ובתמיכת מדינות האזור. אבל כעת, כשהאפשרות הזו ירדה כנראה מהפרק, אבו מאזן הורה לאנשיו לגבש עמדה חלופית לתהליך שלום בהובלת ארה"ב. מסרים נשלחו אל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ואל נשיא צרפת עמנואל מקרון, לגבי האפשרות של גיבוש החלטה במועצת הביטחון של האו"ם בעניין מתווה לפתרון שתי המדינות, כדי להמריץ גם את וושינגטון לפעול בנושא.