המשבר ההומניטרי בעזה והדילמה הישראלית
אבו מאזן הציב את ישראל בפני דילמה גדולה. כל מהלך שתנקוט כדי למנוע את המשבר ההומניטרי בעזה, יהווה קרש הצלה לחמאס. עשור אחרי שהטילה סגר על הרצועה בתקווה שיוביל לסוף שלטון חמאס, ישראל מגלה כעת שהיא בעצמה נמצאת במבוי סתום.
עושה רושם שעכשיו זה ממשי. אם לא יחול מפנה של הרגע האחרון, רצועת עזה תיקלע למשבר ההומניטרי החמור ביותר שידעה מאז הפיכת חמאס [2007] – משבר שיהיו לו השלכות הרות אסון על כשני מיליון תושביה וגם על ישראל.
ביום חמישי [27 באפריל] הודיעה הרשות הפלסטינית למתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי, כי היא מפסיקה לממן באופן מיידי את תצרוכת החשמל לרצועה. לא מדובר ברכישת סולר להפעלת תחנות הכוח ברצועה – הרשות כבר חדלה לעשות זאת לפני כמה שבועות, כי אם במימון התשלום החודשי לחברת החשמל הישראלית עבור החשמל שהיא מספקת לעזה.
מנתונים שפרסמה תנועת "גישה", ישראל מספקת באמצעות עשרה קווי מתח גבוה כ-80% מתצרוכת החשמל לרצועה – כ-120 מגה וואט. עלותם נאמדת בכ-40 מיליון שקלים אותם מקזזת ישראל מהמיסים שהיא גובה עבור הרשות. לפני כחצי שנה [ספטמבר 2016] חתם המשרד לעניינים אזרחיים ברשות עם משרד האוצר הישראלי על הסכם להסדרת חוב לחברת החשמל בסך 1.78 מיליארד שקלים, שנפרס לתשלומים במשך כחמש שנים.