"ראש הממשלה מתנהג בצורה לא סבירה. פיל בחנות חרסינה דיפלומטית היא מחמאה להתנהלות של נתניהו, וזה בהחלט מה שלא מצופה מפוליטיקאי מנוסה… זה כל כך פסיכי… הדבר המדהים הוא שנתניהו נתן אולטימטום: ׳או שאתה נפגש איתנו או איתם׳. אתה נותן אולטימטום כשאתה חושב שאתה יכול לנצח. פה הוא אכל את הכובע".

את הדברים האלה אמרה המנכ"לית היוצאת של שוברים שתיקה, יולי נובק, ביום שלישי בערב (26 באפריל) במפגש עם פעילי מרצ. זה היה בעיצומו של המשבר הדיפלומטי בין ישראל לגרמניה, שארגונה עמד במרכזו. נובק ושוברים שתיקה חגגו את ניצחונם על נתניהו: שר החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל, העדיף להיפגש איתם ועם בצלם על פני פגישה רשמית עם ראש ממשלת ישראל. גבריאל לא נכנע לאיום של נתניהו, שהתנה את קיום פגישתם של השניים בביטול זו שנקבעה לשר החוץ הגרמני עם ארגוני השמאל.

אולם נובק וחבריה אינם מבינים שהיא והארגון אותו היא מובילה היו רק כלי במשחק פוליטי גדול הרבה. לא רק שאין מדובר כאן בניצחון של שוברים שתיקה, אלא שזהו גול עצמי בניסיונם לרתום את החברה הישראלית למאבק נגד הכיבוש. גם כך, עוד לפני שעמד במרכזה של סערה שפגעה ביחסים עם בת ברית חשובה של ישראל, חלקים גדולים בציבור הסתייגו מפעילותו של הארגון ותופסים אותה כהכפשה של חיילי צה״ל מחוץ לגבולות המדינה.