בנט ניצח בפריימריז, אבל תקוע במפלגה ימנית-דתית
היו"ר החדש-ישן של הבית היהודי הפך בתוך שנים אחדות למטאור פוליטי, אבל אם לא יצליח לשנות את אופי המפלגה ותדמיתה, הסיכוי שיגדיל את כוחה באופן משמעותי עד שתהפוך לאלטרנטיבה על הנהגת הימין והמדינה הוא קלוש.
את כניסתו של יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, למתחם הקלפי ביום חמישי בבוקר [27 באפריל] ליוו הקריאות "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא" מצד תומכיו במפלגה.
בנט, מלווה ברעייתו גילת, הגיע להצביע בפריימריז על ראשות המפלגה אשר מועדן הוקדם ביוזמתו, בנימוק שעל המפלגה להיות מוכנה לאפשרות של הקדמת הבחירות. מעבר לרצון להיות ערוך לקראת הבאות, בנט ביקש להבטיח לעצמו בפריימריז בזק כהונה נוספת, תוך ניצול העובדה שאין מולו בשלב הזה מתמודד משמעותי. המהלך התגלה כמוצלח. ניצחונו היה סוחף – הוא זכה בכ-80% מהקולות, והוא זה שיוביל את המפלגה בבחירות בפעם השלישית ברציפות.
מול בנט ניצבו שני מתמודדים שקראו תיגר על מנהיגותו – יונתן ברנסקי, אל"מ במיל' ומתנחל מעילי; והרב הכלכלן יצחק זאגא. שניהם טענו כי בנט הופך את הבית היהודי למפלגת אווירה אופנתית ומטשטש את הדגל הדתי ציוני שלה. בעוד בנט נושא עיניו אל ראשות הממשלה ורואה בעצמו מנהיג הימין אחרי עידן נתניהו, ברנסקי וזאגא מעוניינים לשמר את הבית היהודי כמפלגה סקטוריאלית ואין להם יומרות לכיבוש השלטון. ערב הפריימריז האשים ברנסקי את בנט כי הוא "מתנער באלגנטיות מהדרך האמיתית של הציונות הדתית".
