ביום שני האחרון [27 במארס], בעוד ממשלת נתניהו הרביעית מיטלטלת בתוך המים הסוערים של "משבר התאגיד" שאיים להביא לקיצה, התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדיון פגרה מיוחד. יום קודם לכן, גברו הסימנים לכך שהמשבר שפרץ בין ראש הממשלה בנימין לנתניהו לשר האוצר משה כחלון מחריף. נתניהו התבצר בדרישתו לסגירת תאגיד השידור הציבורי, וכחלון שהתחייב שהתאגיד יעלה לאוויר ב-30 באפריל כפי שנקבע בחוק, המשיך לשדר שאין לו כוונה להיכנע.

באותה ישיבה, הפתיע ח"כ משה גפני מיהדות התורה בהצהרה שמפלגתו לא תתנגד להקדמת הבחירות. רק יום קודם צוטטו ראשי המפלגות החרדיות כמי שהודיעו לנתניהו שלא יתנו יד להקדמת הבחירות, וכעת לח"כ גפני היה מסר אחר: "אני רוצה להודיע שאנחנו לא נגד הליכה לבחירות...אנחנו סבורים שמדינה כמו שלנו שנמצאת באתגרים כל כך גדולים ובעיות כל כך קשות שתלך לבחירות בגלל נושא של רשות השידור והתאגיד הציבורי – זה מעשה חסר אחריות...(אבל) אנחנו האחרונים שמפחדים מבחירות".

הצהרת גפני יצרה תחושה שראש הממשלה מאיים באקדח ללא כדורים. היא שמטה את השטיח מאחורי התכניות שנרקמו מאחורי הקלעים להקמת ממשלה חלופית ככל שנתניהו יוביל לבחירות – מהלך שניסה לקדם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג מול בכירים מהליכוד. זאת למרות שלמהלך כזה בעצם לא הייתה היתכנות אמיתית, מכיוון שיו"ר יש עתיד יאיר לפיד הבהיר מהרגע הראשון שאין לו כוונה לקחת חלק במהלך שכזה אלא לתמוך בהקדמת הבחירות.