מספר ההשערות לגבי סיבת המשבר הפוליטי התורן הוא כמספר הפרשנים הפוליטיים. יש אומרים שראש הממשלה בנימין נתניהו באמת חושש שתאגיד השידור הציבורי החדש שורץ שמאלנים ויריבים. הם גם אומרים שאת הסאה ברחוב בלפור הגדישה ההחלטה למנות את גאולה אבן-סער, אשתו של השר לשעבר גדעון סער, למגישה הראשית של הערוץ החדש.
יש כאלה הסבורים שנתניהו מבקש להקדים את הבחירות כדי להקדים את המלצות המשטרה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה, אם להגיש נגדו כתב אישום אחד או יותר.
עורך "הארץ" אלוף בן העריך שמשבר התאגיד אינו אלא מסווה לחילוקי דעות עמוקים עם ארה"ב סביב הקפאת ההתנחלויות. הוא מניח שזו יציאת החירום של נתניהו מהאילוץ לבחור בין הרומן עם ידידו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לבין השותפות מאונס עם יריבו, מנהיג הבית היהודי נפתלי בנט. הראשון דורש ממנו לרסן את הבנייה בהתנחלויות והאחרון מאיים להביא את המתנחלים לקלפיות בהמוניהם באוטובוסים, כדי להביא לקצו את שלטון הליכוד בראשות נתניהו.
כותב שורות אלה מציע הסבר שונה ועמוק שבעתיים למשבר הפוליטי המרחף מעל ממשלת הימין. נוסחת "שלום אזורי", אותה נוסחה חלולה שבה נוהג נתניהו לנפנף מעליו את מבקרי חוסר המעש המדיני שלו, מאיימת לתקוף אותו כעת מכל רוחות השמים ולהדיח אותו מהשלטון. השבוע הנוסחה הזאת תפסה גובה בפסגת הליגה הערבית המתקיימת בעמאן, שם דנים מחדש ביוזמת השלום הערבית מ-28 במארס 2002. מזה 15 שנה ממתינות מדינות ערב לתגובה ישראלית רשמית להצעתן לכונן יחסים נורמליים עם ישראל, בתמורה לנסיגה מהשטחים שנכבשו ב-67, לצד פתרון מוסכם וצודק של בעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.