ישראל מרחיבה את מאבקה בארגוני זכויות אדם

בחודש אוגוסט אשתקד [2016] החליטו שר הפנים אריה דרעי והשר לביטחון פנים גלעד ארדן להקים צוות בין-משרדי שיפעל למנוע מאזרחים זרים התומכים בחרם נגד ישראל (BDS) להיכנס לשטח המדינה. ח"כ רועי פוקלמן (כולנו) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הגישו הצעת חוק בנושא, שכבר עברה בקריאה טרומית, ואף זכו לתמיכתו של יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג.

אבל מה שהחל כצעד תגובה נגד תומכי החרם על ישראל, הורחב בשבועיים האחרונים גם נגד פעילי זכויות אדם. בתחילת החודש [8 בפברואר] עיכבה משטרת הגבולות את סגנית נשיא הקרן החדשה לישראל, ג'ניפר גורוביץ', האחראית בקרן על ענייני מינהל וסוגיות תקציביות.

במאמר שכתבה גורוביץ' בעיתון "הארץ" [16 בפברואר] היא שיתפה את הקוראים בתחושות שחוותה בנתב"ג. "בגלל היותי יהודייה מעולם לא העליתי בדעתי שמדינת ישראל עלולה למנוע ממני להיכנס אליה", היא כתבה, "כשהסברתי שהקרן החדשה לישראל ושתי"ל תומכות בחברה האזרחית בישראל, אמר פקיד הגבולות בלגלוג: 'את מתכוונת לחברה האזרחית הפלסטינית?' אחרי תשאולים חוזרים ונשנים, שהתמקדו בפועלה של הקרן, היה ברור לי לחלוטין שמחזיקים בי מסיבות פוליטיות בלבד, שכן שום הסבר אחר לא התקבל על דעתי". גורוביץ' שוחררה לדרכה רק לאחר התערבותה של נשיאת הקרן, עו"ד טליה ששון.

השבוע [24 בפברואר] סירב משרד הפנים להעניק אשרת עבודה לעומר שאקר, חוקר בארגוןHuman Rights Watch, בטענה כי מדובר בארגון שעוסק בפוליטיקה בשירות התעמולה הפלסטינית תוך הנפת דגל זכויות אדם לשווא. עמדת משרד החוץ בעניין הייתה "אנחנו לא מוכנים יותר להושיט את הלחי השנייה".