גם אחרי ששירות בתי הסוהר הישראלי העביר 30 אסירי חמאס מכלא נפחא למתקנים אחרים – כך לפי דיווח בטלוויזיה של חמאס [2 בפברואר], התסיסה נמשכת ומורגשת בבתי הכלא בהם מוחזקים אסירי התנועה. פיזור אסירים מכלא אחד לאחר הוא שיטה שנוסתה בעבר כדי לטפל במהומות שפרצו בבתי כלא ביטחוניים וכדי לפרק מוקדי כוח שנוצרו בקרב האסירים הפלסטינים.

השיטה הזאת הוכיחה את עצמה במהלך השנים ואף הפכה לעניין שבשגרה כאמצעי מנע. בכל פעם שהתגבשה הנהגת אסירים מלוכדת ובעלת השפעה, שצברה כוח ומעמד בין כותלי הכלא, הועברו אנשיה לסביבה חדשה בה הם נאלצו לבנות את מעמדם מחדש בקרב אסירים ותיקים יותר.

להעברת 30 האסירים קדמו שני אירועי דקירה של סוהרים בידי אסירים של חמאס, בכלא קציעות ובכלא נפחא. כלא נפחא נחשב לכלא "המנהיגים" – הוא הוקם בשנת 1980 בסמוך ליישוב מצפה רמון בדרום כדי לבודד את מנהיגי האסירים שהועברו אליו מבתי כלא אחרים. היום מוחזקים בו אסירים כבדים המרצים עונשי מאסר ממושכים, בדרך כלל מאסרי עולם.

שני אירועי הדקירה אירעו במקביל (ב-1 בפברואר), מה שלטענת שירות בתי הסוהר מוכיח תיאום והשפעה של גורמים מחוץ לכלא. בעקבות דקירות הסוהרים הוחמרו תנאי כליאתם של כלל אסירי חמאס, והעימותים לא איחרו לבוא. מנהיגי אסירי חמאס הוכנסו לבידוד, ועל יתר האסירים הוטלו סנקציות כמו ביטול ביקורי משפחות, איסור רכישה בקנטינה וכאמור פיזור בבתי כלא שונים במטרה לטלטל את מאזן הכוחות שנוצר בין כותלי האגפים.