למה נתניהו הזדרז לקבוע שפיגוע הדריסה בירושלים קשור לדאעש?

שעה קלה אחרי פיגוע הדריסה בארמון הנציב (8 בינואר) ידע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לפי כל הסימנים הוא (המחבל) תומך ארגון המדינה האיסלאמית". דמם של ההרוגים והפצועים טרם יבש כשהוא קשר בין האירוע הזה לבין פיגועי הדריסה באירופה בחודשים האחרונים. "בהחלט יכול להיות שיש גם קשר ביניהם, מצרפת וברלין, ועכשיו ירושלים".

שר הביטחון אביגדור ליברמן ידע אף הוא מיד כי לפנינו "פיגוע נטו בהשראת דאעש... ראינו את זה בצרפת, ראינו את זה בברלין ולצערי היום בירושלים". שר הביטחון אמר בביטחון מוחלט כי "ברור שהפיגוע האכזרי הזה הוא רק בגלל סיבה אחת - מכיוון שאנחנו יהודים וחיים כאן במדינת ישראל".

ברמז עבה לשמאל (הרי איך אפשר בלעדיו) הציע ליברמן שלא לחפש את המניע של נהג המשאית, פאדי אל קנבר, ב-50 שנות כיבוש או כדברי השר ב"התיישבות היהודית". השר כבר ידע שאין לפיגועים מעין אלה שום קשר להעדרו של משא ומתן מדיני. זו הרי התכלית של הייחוס המהיר של הפיגוע לדאעש: ליברמן ונתניהו מבקשים לנתק את הטרור הפלסטיני מהכיבוש ומההתנחלויות, ולקבע אותו בתודעה הישראלית כמעין אסון טבע כלל עולמי שלא קשור למדיניות הישראלית.

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, חיזק את ידיהם של הפוליטיקאים הבכירים. "סביר להניח שגלים שעוברים מטרור איסלאמי ברמה הבינלאומית ממשיכים", איבחן אלשיך. נראה כי המפכ"ל, ששכח כי הוא אמון על פענוח פשעים ולא על ניתוחים גיאו-פוליטיים, שם לב שראש הממשלה דילג על חלק חשוב מהתגובה האוטומטית שלו לפיגועים, ומיהר להשלים עבורו את החסר: "ההסתה היא בכל מקום, בעיקר במדיה הפלסטינית".