אחרי פריז - ועידת מוסקבה?

בקרב ההנהגה הפלסטינית קיימת תחושה אמיתית של סיפוק מתוצאותיה של ועידת השלום בפריז (15 בינואר). ועם זאת, כדרכם, התלוננו הדוברים הפלסטינים על כך שממשל אובמה מנע קבלת החלטות ברורות יותר בסוגיות שקשורות למעמד הקבע.

מצד שני, בכיר באש"ף המקורב לנשיא אבו מאזן ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, הודה כי הפלסטינים יתגעגעו למזכיר המדינה ג'ון קרי, שהביע לא פעם את שאיפתו הכנה לקדם מדינה פלסטינית. לדברי המקור הבכיר, ההנהגה הפלסטינית רואה בוועידת פריז רק חוליה אחת בשרשרת אירועים שתמקם את ההכרה במדינה פלסטינית בראש סדר העדיפויות הבינלאומי ב-2017: " העובדה שיש מעט מאוד סוגיות של פתרון סכסוכים שזכו לקונצנזוס נרחב מצד שבעים מדינות ויותר היא משמעותית ביותר. הקהילה הבינלאומית אימצה את עמדותינו הלאומיות, למען הכרה במדינה על בסיס קווי 67' עם מזרח ירושלים כבירה. ויוזמת השלום הערבית היא הגשר בין הקונצנזוס הערבי לזה הבינלאומי".

לדבריו, איש ברמאללה אינו מתייחס ברצינות לקריאה לשני הצדדים - ישראל והרשות הפלסטינית - לחזור למשא ומתן ישיר; וגם לא לתמריצים הכלכליים והפוליטיים שהציעו באי הוועידה, או לקריאות ליזום צעדים בוני אמון. הסיבה לתגובה השלילית הזאת היא מדיניות הסיפוח שאימצה ישראל, אשר מונעת כל סיכוי לדיאלוג. הנשיא אבו מאזן מאמין שהצליח לשכנע את הקהילה הבינלאומית כי ממשלת ישראל היא האחראית לקיפאון הדיפלומטי המסוכן ששורר כיום.