ביום שישי שעבר (23 בדצמבר) ישראל יצאה למלחמה. כן, מלחמה, בביטוי הזה השתמש ראש ממשלתה לתיאור המערכה שהתנהלה באולם מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק. "הארץ" דיווח שבנימין נתניהו איים על שר החוץ של ניו זילנד, מורי מקולי, כי "אם תמשיכו לקדם את ההחלטה זו תהיה עבורנו בבחינת הכרזת מלחמה". נתניהו לא התכוון כנראה לשגר לוולינגטון טילים ענקי טווח. מותר להניח כי ראש הממשלה דיבר על מלחמה דיפלומטית נגד ניו זילנד. למחרת ההצבעה הוא יצא לקרב דיפלומטי, ולא רק נגד האיים הרחוקים. נתניהו הכניס את מדינת ישראל למלחמת עולם מדינית.
אפילו מבקריו החריפים ביותר של נתניהו סבורים שהוא ניחן באינטליגנציה גבוהה. אין ספק שהוא מודע למחיר הכבד שישראל משלמת ועוד תשלם על המדיניות שלו. אי אפשר להאשים את נתניהו בחוסר ניסיון; אחרי שהנשיא לשעבר שמעון פרס הלך לעולמו, אין בישראל פוליטיקאי שצבר ניסיון מדיני ודיפלומטי עשיר יותר מזה שרשום על שמו של נתניהו. לא נותר אלא לחפש את ההסבר להתנהגותו ההזויה בתחום מדע הנפש. פקיד בכיר בדימוס, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר לי השבוע שבשיחה על הסכסוך עם הפלסטינים, נתניהו אמר לו שהוא דווקא אוהב סכסוכים - "שם אני באלמנט שלי".
פרופסור שאול קמחי מהחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי אבחן את נתניהו כבעל אישיות נרקיסיסטית, במאמר המבוסס על מעקב ממושך ומעמיק אחרי פועלו והתבטאויותיו של ראש הממשלה. הפסיכולוג הפוליטי המוכר (קמחי חבר בכמה ארגוני מחקר בינלאומיים חשובים), מצין כי מנהיגים נרקיסיסטים מאופיינים בהתנהגות מגלומנית, תופסים את עצמם כמושיעי עמם מטעויות טרגיות, ומאופיינים ביחסי אנוש בעייתיים וחוסר אמינות. הם יודעים להופיע היטב בתקשורת; בעלי יכולת טובה מאוד במניפולציות על אחרים; חסרי מחויבות כלפי שותפים ועוזרים; בעלי יכולת אמפתית מוגבלת, אם בכלל; עסוקים כל הזמן ברדיפה של יריבים מבית; וחסרי ערכים דמוקרטיים, שכן לגביהם ערכים אלה הם "רע הכרחי" לצורך בחירתם. בנוסף לכך, מנהיגים אלה יצרו לעצמם דימוי ציבורי של "אנשים חזקים" שיודעים לשמור על כבודם ולתקוף ללא רחמים את אויביהם (האמיתיים והמדומים כאחד).
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
