בכירי הממשל האמריקאי, ובעיקר ג'ון קרי, בוודאי מלקים את עצמם ביומיים האחרונים [27-26 בדצמבר] על כי הסכימו, לאחר מסע שכנועים נמרץ ושלל הבטחות, לקבל את כתב אמנתו של השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר בשנת 2013. את השכנוע הסופי הפעיל דרמר עצמו על מזכיר המדינה קרי בארוחת ערב זוגית בה הסבו השניים, עם רעיותיהם, בוושינגטון. דרמר הבטיח אז לקרי הרים וגבעות, נשבע שיפעל ל"מיתון" בנימין נתניהו, שלא ייכנס לקטטות מיותרות עם הבית הלבן ויקים ציר הידברות אינטימי, ישיר וכנה בין הנשיא לראש הממשלה נתניהו.

אותו דרמר בדיוק ישב השבוע בשני אולפני טלוויזיה אמריקאים לפחות (CNN ו-MSNBC), וחוץ מלגדף באופן אישי את הנשיא ברק אובמה ושלל יועציו, עשה הכל. זה היה מעמד חסר תקדים: שגריר ישראלי מכהן תוקף חזיתית, במלוא העוצמה, ממשל אמריקאי מכהן (עדיין), על אדמת ארה"ב.

דרמר הצמיד לממשל שמות ותיאורי גנאי ("runaway train"), וטען כי בידי ישראל ראיות חותכות לכך שארה"ב היא זו שעמדה מאחורי יוזמת וקבלת ההחלטה במועצת הביטחון נגד ישראל וההתנחלויות [23 בדצמבר] וכי ישראל תציג את הראיות הללו לאנשי דונלד טראמפ כשהממשל החדש ייכנס לתפקידו. בידי ארה"ב, לעומת זאת, יש ראיות חותכות לכך שישראל כבר הציגה לאנשיו של טראמפ, ובכללם גם חתנו היהודי ג'ארד קושנר, ראיות כאלה.