מדוע השפה הערבית מפחידה את תושבי באר שבע?
במטה המאבק נגד גזענות סבורים, כי השיח הציבורי נגד ערבים שהובילו ראש הממשלה ושריו בעקבות גל השריפות, הוא שהוביל לביטול הכריזה בערבית בתחבורה הציבורית בבאר שבע על אף שרבים מנוסעיה הם בדואים תושבי העיר והסביבה.
בשבוע שבו זעקו כותרות העיתונים בישראל על "טרור ההצתות" וראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע על הערבים כאחראים לכך, ביקש ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' ממשרד התחבורה להפסיק את הכריזה באוטובוסים העירוניים בשפה הערבית [29 בנובמבר]. דנילוביץ', ראש עירייה צעיר ונמרץ, כנראה לא עמד בלחץ הנוסעים בבירת הדרום, שמחו על כי מערכת הכריזה באוטובוסים משמיעה את תחנות העצירה בשפה הערבית בנוסף לעברית. דנילוביץ' פנה למשרד התחבורה בעניין, ושר התחבורה ישראל כץ (ליכוד) הורה לחברת האוטובוסים העירונית להפסיק לאלתר את השמעת הכריזה בערבית.
רבים מנוסעי התחבורה הציבורית בבאר שבע הם בדואים תושבי העיר והיישובים הבדואים הסובבים את בירת הנגב. שירות הכריזה בערבית נועד עבורם. "נכון, רובנו מדברים עברית", אומר לאל-מוניטור הארון אבו-ג'אמע תושב היישוב לאקיה, "אבל ברגע שאומרים לנו שערבית זו שפה לא רצויה, אומרים לנו בעצם שגם אנחנו לא רצויים".
השפה הערבית היא בעלת מעמד רשמי בישראל. לפי החוק מוטלת חובה על משרדי הממשלה לפרסם את כל המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים בעברית ובערבית, וזכותו של הפרט לפנות אל רשויות השלטון ולמשרדי הממשלה בעברית או בערבית. כן מוטלת חובה על רשויות מקומיות לפרסם את כל המודעות הרשמיות בשתי השפות.
