לפני כשבועיים [16 באוקטובר] נחשף כי השר והח"כ לשעבר, אלי ישי, יו"ר ש"ס לשעבר שהתמודד בבחירות האחרונות [2015] ברשימה נפרדת (מפלגת יחד), יקיים לקראת הבחירות הבאות פריימריז פתוחים שיקבעו את רשימת המפלגה לכנסת. בבחירות 2015 רשימת יחד לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אבל ישי לא מוותר.
ההחלטה שלו לקיים פריימריז במפלגה עוררה סערה גדולה ברחוב החרדי. מאז קום המדינה מפלגות חרדיות מעולם לא קיימו פריימריז. מי שקובע את רשימת המועמדים במפלגות החרדיות הם הרבנים, כאשר יש מאמץ מצדם לתת ייצוג ברשימה לתתי-הקבוצות בתוככי המגזר.
למעשה, ישנן בכנסת גם מפלגות חילוניות כמו "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, "יש עתיד" של יאיר לפיד ואף "כולנו" של משה כחלון, שלא מקיימות פריימריז – עובדה שגוררת לא מעט ביקורת בשיח הפוליטי בישראל. שכך, החלטתה של מפלגה המגדירה את עצמה כחרדית לקיים פריימריז היא ללא ספק מהלך חריג, שלפחות בעיני גורמים במפלגה מלמד על תחילתו של שינוי גדול הרבה יותר שאף יכול להוביל לשינוי שיטת הרכבת הרשימות החרדיות כולן.
אבל למהלך מעין זה עשויות להיות גם השפעות רוחב על הפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות החרדים הוכיחו שהם "ממליכי המלכים" בפוליטיקה הישראלית (מפלגות חרדיות חברו בעבר גם לממשלות ימין וגם לממשלות מרכז-שמאל). פתיחת המפלגות לפריימריז עשויה להשפיע על מאגר הבוחרים, ולהזיז בוחרים בתוך הגוש החרדי לעבר מפלגתו של אלי ישי למשל (מפלגת ימין מוצהרת), וכך לשנות את מאזן הכוחות בכנסת העתידית. בנוסף, הפריימריז יכולים להשפיע על יכולת התמרון הפוליטית של חברי הכנסת החרדים, שיצטרכו לתת את הדין לא רק לרבנים, אלא גם לחברי המפלגה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
