שר הביטחון אביגדור ליברמן קיבל בשבוע שעבר עוד שיעור במורכבותה של רצועת עזה. בניגוד להצהרות שהשמיע בעבר, כמו הצהרות בעד הפלת חמאס מהשלטון או חיסול יו״ר הארגון, ליברמן מבין כעת כי ניסיון לפתור את הסוגיה במכה אחת לא רק שינחל כישלון - אלא אף יחמיר את המצב מבחינת ישראל.
בשבוע שעבר (5 באוקטובר) נורתה רקטת קסאם מעזה לעבר שדרות, ונחתה סמוך לבית ספר במרכז העיר. הירי גרם נזק למכוניות ולבתים ועורר בהלה גדולה בקרב התושבים. צה"ל הגיב באיפוק: תותחים ירו פגזים לעבר שטחים פתוחים ברצועה, וחיל האוויר הפציץ אף הוא מטרות תקיפה שנועדו רק כדי לצאת ידי חובת תגובה. בפעם שעברה שנורתה רקטה לעבר שדרות (21 באוגוסט), חודשיים וחצי אחר כניסתו של ליברמן למשרד הביטחון, תקף צה"ל עשרות מטרות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, במה שבכירים בצה״ל הגדירו אז כתגובה הנרחבת ביותר של חיל האוויר ברצועה מאז מבצע צוק איתן.
בשני המקרים האלה מי שלקח אחריות על הירי הוא הארגון הסלפי "אכנאף בית אל-מקדס" (שמשמעותו פאתי בית המקדש – כשהכוונה למסגד אל-אקצא), שאנשיו נשבעו אמונים למדינה האיסלאמית. מדובר בגוף שנחשב ברצועת עזה כארגון סורר, אשר פעיליו מבקשים פעם אחר פעם להעמיד את חמאס במבחן ואינם חוששים ממנו. הירי בשבוע שעבר נעשה לאחר גל מעצרים שחמאס ביצע בקרב פעילי הארגון.
הדרך היחידה של הסלפים להזיק לחמאס וליצור מולו מאזן אימה היא לסבך את התנועה הפלסטינית מול ישראל באמצעות ירי שיחמם את האזור. וכמו במשחק חתול ועכבר, כך היה גם הפעם: הסלפים ירו על ישראל, צה״ל תקף את חמאס, וחמאס פעל נגד הארגון הסלפי. אולם הפעם, כאמור, צה"ל הגיב באופן מאופק ביחס לתגובה הקודמת באוגוסט, מה שממחיש שבישראל מבינים את המלכוד שבסיטואציה. המפתח לשקט ולהמשך שלטון חמאס בעזה נמצא בידם של הארגונים הסלפים. אם רק ירצו, יוכלו בעלי בריתו של דאעש להבעיר את האזור, לסבך את חמאס, ואולי אף להביא להפלתו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
