ביום רביעי, ה-5 באוקטובר [2016], נפלה רקטת קסאם בעיר שדרות, כמה עשרות מטרים מביתו של אלון דוידי, ראש העירייה. במזל רב לא היו נפגעים (למעט שני נפגעי חרדה) ולא נגרם נזק משמעותי. סוללת "כיפת ברזל" לא שיגרה טיל יירוט נגד הרקטה הזו, אולי בגלל הטווח הקצר מדי של ירי הקסאמים מרצועת עזה לשדרות.

עוד באותו לילה ביצע צה"ל סידרה מאסיבית של התקפות אוויריות, רובן נגד מטרת חמאס מוגדרת ברצועה. למחרת, בשעת צהריים, שוב נורתה רקטת קסאם מעזה לשטח ישראל ושוב נחתה בשטח פתוח. גם הפעם, לא היו נפגעים בנפש. כמה טונות של חומר נפץ שחיל האוויר שפך על עזה בלילה שבין שתי הרקטות, לא הרתיעו. הדי ההתפוצצויות מתקיפת צה"ל נשמעו היטב לאורכה ולרוחבה של הרצועה ועדיין, בסוג של התרסה, הסבב הזה נחתם ברקטה בודדה נוספת.

זו הייתה הפעם הראשונה מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, ששתי רקטות קסאם נורות לכיוון ישראל בתוך יממה אחת. ההרתעה שהשיגה ישראל לאחר "צוק איתן" הורידה את מספר שיגורי הרקטות לעברה לשפל של כל הזמנים. השקט הזה התאפשר בזכות "כללי משחק" חדשים שהונהגו בין ישראל לחמאס מאז "צוק איתן" וסוג של דו-קיום באי-שלום שהתגבש בין ישראל לבין ארגון הטרור השואף להשמידה.

הירי שמבוצע בכל זאת לעבר ישראל, ובכללו שתי הרקטות מסוף השבוע, אינו מבוצע על ידי חמאס. להיפך: חמאס פועל נמרצות כדי למנוע אותו. את הרקטות יורים ארגונים המכונים "סוררים", בעיקר כנופיות סלפיות או רסיסי התארגנויות המושפעות מדאע"ש ופעילות בשולי הרצועה.