יעבור עוד זמן רב, אם בכלל, עד ששר התחבורה ישראל כץ יתאושש ממכת הגרזן הפוליטית המשפילה שראש הממשלה הנחית עליו בשבוע שעבר (17 באוגוסט). מה שבטוח הוא, שזה לא יקרה כל עוד בנימין נתניהו הוא יו"ר הליכוד וראש הממשלה. אבל זה לא הכל. בעוד כץ מלקק את פצעיו ומנסה לספר לציבור כי ראש הממשלה לא איים לפטרו, ספק רב אם יקום שר נוסף בליכוד שיעלה על דעתו להוביל מהלך אופוזציוני לנתניהו.

המשמעות היא שהליכוד, התנועה הדמוקרטית שנודעה בפלורליזם שלה ובשיח פוליטי פנימי תוסס ויצרי, הולכת והופכת למפלגה מסורסת, שעתודת המנהיגות שלה חוסלה או נוטרלה בשיטתיות בידי נתניהו. ההשלכות של כל זה לעידן שאחרי בנימין נתניהו הן הרסניות עבור מפלגת השלטון.

לכן, ל"זובור" שנתניהו עשה לכץ ראוי להתייחס כאירוע בעל משמעויות עתידיות על תנועת הליכוד, ולא כאל ריב אישי ונקודתי בין ראש הממשלה לשר התחבורה שלו.

בחזרה לשבוע שכץ היה מעדיף לשכוח. ביום שלישי (16 באוגוסט) התכנסה מזכירות הליכוד, שכץ עומד בראשה. המזכירות נחשבת למוסד החזק ביותר בליכוד, מה שמקנה לכץ עוצמה פוליטית רבה במפלגה וכוח מיקוח מול ראש הממשלה. כץ גם נחשב לשר תחבורה פעלתן וביצועיסט בכל הנוגע לפרויקטים לאומיים, במיוחד לאחר שהוציא לפועל את תוכנית הרכבת הקלה בתל אביב ואת סלילת המנהרה לקו רכבת מהיר בין תל אביב לירושלים.