לאחר פעילות דיפלומטית נמרצת במטה האיחוד האירופי ובכמה מבירות אירופה, בראשן פאריז, בניסיון להתניע מחדש את תהליך השלום במזרח התיכון, נדמה היום שבאיחוד האירופי מוכנים להרים ידיים ולוותר על כל סיכוי להחזיר אל סדר היום בעתיד הקרוב את פתרון שתי המדינות לשני עמים. אירופה עסוקה באתגרים הפנימיים שלה, בראש ובראשונה במשבר הפליטים, שמתקשר לגל הטרור בהשראת המדינה האיסלאמית. לראשונה מאז המלחמה בבלקן, הביטחון עומד בראש מעייניהם של האירופאים, במיוחד לאחר הפיגועים בפאריז, בבריסל, בניס וכן הלאה. האיום הביטחוני הזה מאתגר את הדמוקרטיה הפרגמטית של אירופה, ומעודד את עלייתן של מפלגות הימין הקיצוני. לאחר בחירתה של בריטניה להתנתק מהאיחוד האירופי, ולקראת המשא ומתן הצפוי מול ממשלתה של תרזה מיי, מוטלת כיום בספק גם אחדותה של אירופה.

לא פלא, אפוא, שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מעניין פחות את אירופה. מאמץ דיפלומטי ניכר הושקע בחודשים האחרונים באיחוד האירופי, בניצוחה של פדריקה מוגריני הדינמית, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, ביחד עם משרד החוץ הצרפתי. ובכל זאת, היוזמה הצרפתית וועידת פאריז לא הובילו לשום מקום.

גורם בכיר באיחוד האירופי המקורב למוגריני סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבבריסל מודאגים מאוד מהאפשרות של פרץ אלימות מחודש בין ישראל לפלסטינים, אלא שהפעם נדמה שלאיחוד האירופי אין הרבה מה לעשות בנידון: "חייבים להיות מציאותיים; האיחוד האירופי אינו יכול לכפות תהליך שלום. בהנהגה האירופית מתוסכלים משני הצדדים, אבל יותר מכל ממדיניות ההתנחלויות של ישראל. לא נגיד את זה בפומבי, אבל בשלב זה, אנחנו מרימים ידיים בכל מה שקשור לחידוש משא ומתן ממשי".

המקור הבכיר מנה כמה סיבות להשלמה ולוויתור: ראשית, היעדרה של התלהבות כלשהי מצד מדינות אירופאיות מרכזיות, כלומר בריטניה וגרמניה, שאינן ששות להעמיד את האיחוד האירופי בחזיתה של היוזמה לחידוש המשא ומתן במזרח התיכון. ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי שקועה כל כולה בתהליך ההיפרדות, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מהססת לבטא בפומבי את עמדתה הביקורתית כלפי מדיניות ההתנחלויות של ישראל.