"אם לא יהיה איזה אירוע חיצוני, הממשלה הזאת יכולה להחזיק שנתיים שלוש", מעריך שר התיירות יריב לוין בראיון לאל-מוניטור. לוין, השר הכי מקורב כיום לראש הממשלה בליכוד, היה הזרוע המבצעת של בנימין נתניהו במו"מ הקואליציוני להרחבת הממשלה שהסתיים במפתיע בכניסת אביגדור ליברמן. "הבנו שעם קואליציית ה-61, נגיע מהר מאוד לבחירות" - מסביר שר התיירות את המהלך הפוליטי שייצב את הקואליציה, ומבהיר שככל שזה תלוי בנתניהו יימשכו הנסיונות להביא גם את המחנה הציוני או את חלקו.

אל-מוניטור: היה נדמה שדווקא קואליציית ה-61 יציבה, בגלל העובדה שכל אחד מחבריה יכול היה להפילה. דווקא בגלל האחריות הזאת, הם נזהרו שלא להפיל אותה.

לוין: זו טעות. אם היינו נשארים על 61 היינו נופלים, בגלל הבעיות הפנימיות בתוך הליכוד. אני לא יודע מה היינו עושים עם התקציב, ואני לא יודע אם היינו מצליחים להעביר אפילו את המינוי של צחי הנגבי ]לשר ללא תיק]. הרחבת הממשלה הורידה את כל הלחץ ואת היכולת של ח"כים בודדים לבוא בכל מיני איומים ודרישות.

אולי היינו שורדים, אבל לא הרבה. התחיל תהליך של שחיקה, וחווינו בשנה הראשונה לממשלה תקלות שלא צריכות לקרות: הפסדנו המון הצבעות במליאה. החוכמה היא להרחיב את הממשלה לפני שאתה מגיע לקריסה. היינו קרובים לזה: שני ח"כים מהליכוד, אברהם נגוסה ודודי אמסלם, סחטו אותנו, וזה היה דרמטי כי חודש שלם לא יכולנו להביא אף חוק להצבעה. אז קודם סגרנו איתם דיל בנושא העלאת יהודי אתיופיה, ייצבנו את הקואליציה ואז פעלנו להרחבתה. הנחת העבודה הייתה שאם לא מרחיבים, העסק היה מתפרק בדיוני התקציב.