בשבועות האחרונים מוצגת בתיאטרון "הבימה" הצגה חדשה-ישנה בשם "פליישר" מאת יגאל אבן אור, המספרת את סיפורם של בני הזוג פליישר המתגוררים בשכונה חילונית ותיקה, בה נבנים בניינים חדשים המתאכלסים בחרדים. המחזה מתאר את החרדים כבעלי תאוות שליטה, חמדנים ורעים, שאינם מסתפקים בהכשר הרבנות שיש לאטליז השכונתי בבעלות בני הזוג פליישר, מנסים להשתלט על השכונה ורודים בתושביה הוותיקים, עד אשר אלו נאלצים לעזוב.

המחזה הוצג לראשונה ב-1993 ועורר בזמנו סערה גדולה, הן במגזר החרדי והן במגזר הכללי, ונטען כלפיו כי הוא מחזה אנטישמי. עלייתו כעת מחדש [2016] מעוררת שוב זעם ועלבון גדולים בקרב החרדים ותחושות קשות בקרב רבים. הסערה הגיעה גם לכנסת, כאשר חברי הכנסת יגאל גואטה (ש"ס) וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני) פנו לשרת התרבות מירי רגב בדרישה שלא להעניק מימון ממשלתי להצגה. זו לטענתם מכילה  "טקסטים אנטישמיים ומסיתים נגד החרדים שלא היו מביישים מכונות תעמולה של משטרים חשוכים בתקופות חשוכות". השרה רגב דחתה את הפנייה וטענה כי היא מנועה מלהתערב בתכנים כיוון שמדובר ב"חופש הביטוי", זאת בניגוד לתגובתה במקרים אחרים בהם יצאה נגד תכנים אמנותיים.

סיגלית גוברין (50) מנתניה, שצפתה בהצגה עם בתה, דוחה בשיחה עם אל-מוניטור את הטענה כי מדובר בהצגה אנטישמית ומציינת כי חשה בסופה כאב, ייאוש וחידלון. "ההצגה משקפת את המציאות הכואבת", היא אומרת, "ברור שיש בה הקצנה כי זו הצגה, אבל זו האמת".

גם את הטענה כי החרדים מתוארים בהצגה בדומה לאופן בו הוצגו יהודים בגרמניה של שנות ה-30', כחמדנים ורעים, גוברין דוחה. "הם לא (חמדנים ורעים)?!", היא תוהה, ואומרת כי ההתערערות במצבו של מעמד הביניים בישראל היא באשמת החרדים. "לכל מקום שהם מגיעים, הם משתלטים עליו. הפוליטיקאים שלהם ערמומיים ומצליחים לקחת לעצמם משאבים רבים על חשבון מעמד הביניים החילוני שהולך ונשחק".