"אחרי צוק איתן הבטיחו לנו הפטפטנים שתהיה הרתעה ושקט לשנים ארוכות, אבל מסתבר שהנייה לא פוחד מבנט, ומוחמד דף לא עושה חשבון לנתניהו. הגיע הזמן להקים ממשלה בישראל שראשיה ישתקו ויתנו לאויב בראש". זה היה אקורד הסיום להודעה הלוחמנית ששחרר ביום שני (18 באפריל) יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, לאחר פרסום חשיפת המנהרה ההתקפית שחמאס חפר מרצועת עזה לשטח ישראל.

כה לוחמני היה הרצוג, עד שקל היה לחשוב כי ההודעה יצאה בעצם מלשכתו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, שטען כמה פעמים בשנים האחרונות כי הפתרון בעזה חייב להיות בכניסה קרקעית של כוחות ובכיבוש עזה.

אבל כאשר הטרנד הפוליטי הוא לשפר עמדות לימין, גם מי שאמור להיות ראש מחנה השמאל ולהוביל אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית, מדבר באותה השפה של יו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט. הרצוג מזהה את נקודת התורפה הביטחונית של ממשלת נתניהו: הטרור לא עוצר, וחמאס מתעצם. הבעיה היא עם האמירה החלולה וחסרת המשמעות בתגובתו, כשקרא ״לתת בראש״ לחמאס.

בחירת המלים הזאת של הרצוג אינה חדשות פוליטיות וציבוריות טובות למי שמעוניין באלטרנטיבה שלטונית. ליברמן יכול להגיד ״לתת לחמאס בראש״ ולהישמע משכנע ואותנטי - כמו מי שאם רק תינתן לו האפשרות - יוציא את דבריו אל הפועל. אבל כשהרצוג אומר זאת, לא רק שהוא אינו משכנע, הוא גם פוגע כך פוליטית בעצמו ובמחנה שהוא מייצג.