ביום ראשון בשבוע שעבר [31 בינואר] אישרה ממשלת ישראל מהלך היסטורי: לראשונה יוקם מתחם מיוחד בכותל המערבי לזרמים הלא-אורתודוקסים – למשל, היהדות הקונסרבטיבית, היהדות הרפורמית ונשות הכותל.
המתווה קובע, כי מדרום לרחבה הצפונית הקיימת (זו שבשליטת היהדות האורתודוקסית), מטרים ספורים משם אך במפלס תחתון, בסמוך לקשת רובינסון, יוקם מתחם תפילה נוסף (ממנו יהיה מעבר למעלה המוגרבים שבו עולים למסגד אל-אקצה). המתחם הזה, שיתפרש על שטח של כ-900 מ"ר, יהיה פלורליסטי וללא הפרדה מגדרית, כלומר נשים וגברים יוכלו להתפלל יחד ללא מחיצה. מדובר בהישג עצום לתנועות הללו.
הנציגים החרדים בממשלה אמנם התנגדו למתווה, אולם לא חוללו משבר קואליציוני. "זו פשרה כואבת עבורנו, אך זה הרע במיעוטו. החשש המרכזי שלנו היה שבג"ץ יקבל החלטה בעתירה שהגישו נשות הכותל ויאפשר להן להתפלל במתחם המרכזי באופן שאינו לפי המסורת", מסביר לאל-מוניטור [בעילום שם] גורם פוליטי חרדי בכיר.
לא כל הגורמים המעורבים הסכימו לפשרה. במהלך 27 שנות מאבקן של נשות הכותל [הארגון נוסד ב-1988], הוא פוצל לשתי קבוצות. אחת מהן, המכנה עצמה ''נשות הכותל המקוריות'', היא שעתרה לבג"ץ [ינואר 2013], שעתיד להכריע בעתירה זו בקרוב. לדברי שריל בירקנר-מאק מארגון נשות הכותל המקוריות, הן מתנגדות למתווה שהושג. "אנחנו חושבות שהמתווה הזה הוא כניעה מבישה", היא אומרת לאל-מוניטור. "אנחנו לא רוצות פשרה, אנחנו רוצות שוויון. כמו שכל גבר יכול לקרוא בתורה ולהניח תפילין ברחבת הכותל, גם אנחנו רוצות. אנו רוצות יחס שווה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
