"קולות רבים בישראל היום מבינים את מהות הדמוקרטיה באופן צר ומינימליסטי. עבורם, דמוקרטיה אינה אלא שלטון הרוב". דברי הביקורת הנוקבים הללו יצאו השבוע (15 בפברואר) מפיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין. הקול המרכזי שאליו כיוון האזרח מספר אחד את חציו הוא קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ריבלין אמר את הדברים בעקבות הצעת חוק חדשה שנתניהו מקדם בימים אלה, המאפשרת לכנסת לראשונה להדיח אחד מחבריה ומכונה בתקשורת הישראלית "חוק ההשעיה" (במקום השם המדויק יותר: "חוק ההדחה"). הנשיא ציין כי החוק "הוא דוגמה להבנה בעייתית של הדמוקרטיה הפרלמנטרית", והוסיף שהבנה כזו של דמוקרטיה איננה רק צרה ומצירה, אלא היא גם מסוכנת למיעוט, לאופוזיציה ולפרט, "ובסופו של דבר מסוכנת למדינה".

תגובתו של נתניהו לא איחרה לבוא. למחרת היום הדף ראש הממשלה את הביקורת נגד היוזמה, שנולדה לאחר חשיפת פגישתם של חברי סיעת בל"ד עם משפחות המחבלים ממזרח ירושלים בתחילת פברואר, ואשר נועדה לטענתו לאפשר לכנסת להשעות ח"כים שתומכים בטרור. "הכנסת יכולה וצריכה לפעול נגד חברי כנסת התומכים בטרור ובתנועות שקוראות באופן מפורש להשמיד את ישראל", אמר נתניהו. הוא טען כי "דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה. אי אפשר לנצל אותה כדי לנסות להביא לנפילתה".

דבריו של ראש הממשלה נאמרו במסיבת עיתונאים בברלין כשלצדו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, מנהיגה של מדינה שלמדה על בשרם של שישה מיליון יהודים מה קורה לדמוקרטיה שאינה מגינה על עצמה. אפשר שראש הממשלה רמז לכך שגרמניה שילמה מחיר כבד על כך שהניחה לשיטה הדמוקרטית לנצלה. ואולי הדוגמה הגרמנית חלפה במוחו של ריבלין כשהזהיר מפני הסכנות האורבות למדינה שמנהיגיה הפוליטיים מפרשים את הדמוקרטית כשלטון הרוב, פוגעים בזכויות המיעוטים ומפרים את עקרון השוויון בין בני כל הדתות והעדות.

הוויכוח העקרוני בין אסכולת הנשיא הליברלי למחנה השמרני, בשאלת גבולות חופש הביטוי, הוא לגיטימי בהחלט. הדיון הזה מפרנס במשך שנים פוליטיקאים ואקדמאים בדמוקרטיות בכל רחבי העולם. ואולם, הצעת החוק שתאפשר לכנסת להשעות חבר כנסת אשר הביע תמיכה מילולית בטרור או בטרוריסט לא נועדה להגן על אזרחי המדינה. שערה לא תיפול מראשה של שום אזרחית ישראלית אם הכנסת תסתפק בחוק הקיים, שמאפשר לוועדת הבחירות לפסול רשימה או מועמד אשר תמכו בטרור בכתב או במעשה, אך לא בדיבור.