עשר עצות לאנגלה מרקל
קנצלרית גרמניה טוענת שאין זה הזמן לקידום פתרון שתי המדינות, אבל ש"ניתן לבצע שיפורים בשטח". הנה רשימה חלקית של דברים שניתן לעשות - החל מסיום השפלת הפלסטינים במחסומים, ועד הפסקת סיפוח האדמות בגדה.
לשם שינוי נניח הפעם לתהייה המתבקשת מאבחנתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (16 בפברואר), כי "אין זה הזמן להתקדמות בפתרון שתי המדינות". נסתפק בשאלה מתי היה, או יהיה, זמן מתאים יותר לסיים את הסכסוך שמתמשך כבר יותר ממאה שנים? מתי יגיע הזמן לשים קץ לכיבוש, שיציין בקרוב 50 שנה להולדתו? ונתמקד בהמשך דבריה של מרקל: "אבל ניתן לבצע שיפורים בשטח במקומות מסוימים".
ובכן, כשירות למי שנחשבת לידידתה החשובה ביותר של ישראל באירופה, אם לא בעולם כולו, הנה עשר הצעות לשיפורים בשטח. את כולן אפשר לבצע ללא צורך לקבל הכרעות מדיניות כבדות משקל. הן לא נוגעות במה שמכונה "סוגיות ליבה" כמו גבולות, ירושלים ופליטים, ולא מחייבות החלטות "גדולות", כמו הקמת נמל בעזה, כפי שצה"ל ממליץ. כולן, עד האחרונה שבהן, מעוגנות בהסכמים עם הפלסטינים, בחוק הבינלאומי ובעקרונות מוסריים בסיסיים. שר האוצר משה כחלון, שגילה השבוע את השלום הכלכלי, לא חייב לייחד לשם כך מזמנו היקר לפגישות עם עמיתו מהרשות הפלסטינית. המתכון לביצוע "שיפורים בשטח" הוא פשוט להכנה: מנה גדושה של שכל ישר, תוספת נדיבה של שיקולי ביטחון אמיתיים, קמצוץ הגינות וטיפת אומץ פוליטי.
כבר לפני שנה [מאי 2015] שלח ארגון "רבנים למען זכויות האדם" ללשכת ראש הממשלה מתכון זהה. המלצות ברוח דומה עולות גם בדיונים פנימיים בדרגים הביטחוניים ויורדות בדיונים פנימיים בדרגים הפוליטיים. לאחר שגם מפלגת העבודה החליטה להכניס את פתרון שתי המדינות למקפיא, זה הזמן להפשיר את תבשיל "השיפורים בשטח" ולהגיש אותו לקנצלרית.
-
הפסקת הסיפוח בפועל של אדמות הגדה המערבית: הגיעה השעה שישראל תחדל להשתמש בחוק עות'מני לצורך הרחבת מפעל ההתנחלויות בכל רחבי הגדה. בהסתמכה על החוק שמתיר למשטר השולט להכריז על קרקעות לא פרטיות "אדמות מדינה", ישראל מנשלת את הפלסטינים מרוב שטחי הגדה. ב-2014 לבדה הוכרזו 3,800 דונם "אדמות מדינה". ממידע שפרסם ארגון "במקום" (המבוסס על נתונים שהועברו אליו מהמינהל האזרחי), עולה כי מאז שנת 1967 רק 0.7 אחוז מהקרקעות שהוכרזו "אדמות המדינה" (כ-9,000 דונם מתוך כמיליון דונם) הועברו לשימושם של הפלסטינים. כל השאר נהפך ל"שטח שיפוט" של המועצות האזוריות והמקומיות הישראליות. רק כעשירית מ"שטחי השיפוט" העצומים הללו בנויים בפועל. בנוסף לכך, החוקר דרור אטקס מארגון "כרם נבות" מצא כי ב-90 אחוז מההתנחלויות ישנה בנייה החורגת מתחומי השיפוט שלהן.
