קשה להבין מדוע הופתעו חברי ועדת חוץ והביטחון של הכנסת מדבריו של ראש אגף המודיעין של צה"ל, האלוף הרצל (הרצי) הלוי, שאמר בדיון ב-23 בפברואר כי "המצב ההומניטרי ברצועת עזה הולך ומידרדר, ואם זה יתפוצץ, זה יהיה כלפי ישראל". איפה היו חברי הכנסת בשנים האחרונות, כשהדיווחים מרצועת עזה ציירו תמונה קשה מאוד של כשני מיליון תושבים החיים במצור, במצוקה כלכלית נוראה, באבטלה, בהריסות, בייאוש ובדיכאון? אלמלא מחסני המזון של אונר"א, עזה כבר הייתה הופכת לאסון הומניטרי ורבים מתושביה היו עלולים למות מרעב. האם מישהו מבין החברים בוועדה היוקרתית ביותר של הכנסת טרח לקרוא את דו"ח האו"ם שפורסם בספטמבר האחרון, שבו נכתב כי אם תמשך המגמה העכשווית, רצועת עזה לא תהיה ראויה למגורי אדם עד שנת 2020? או שאולי הם התייחסו אל הדו"ח כאל עוד פרסום אנטי-ישראלי של האו"ם. לעומתם, מדבריו של ראש אמ"ן עולה כי הוא דווקא אימץ את מסקנות הדו"ח.
מי מבין חברי הכנסת שסבור כי מדובר בתחזית לטווח ארוך, צריך להיזכר ששנת 2020 תגיע עוד ארבע שנים בלבד - שנה אחת אחרי המועד הרשמי לתום כהונתם הנוכחית.
עזה מצויה בסגר שהטילה עליה ישראל מאז הפיכת חמאס ביוני 2007. מאז 2013 גם הגבול בינה לבין מצרים סגור ומסוגר. בחודשים האחרונים התקשורת הישראלית כמעט שאינה מדווחת על המצב ההומניטרי בעזה. לנושא אחד דווקא כן נמצא מקום בעמודים הפנימיים של העיתונות הישראלית: מצבן העגום של החיות הגוססות בגן החיות של עזה. מתברר שתמונה של טיגריס גוסס עוברת טוב יותר משכונות הרוסות וילדים יחפים במחנות הפליטים של הרצועה. אפשר להניח שרק מעטים ממקבלי ההחלטות ומהציבור בישראל עשו את הקישור המתבקש בין מצבן של החיות למצבם של בני האדם.
בשבוע שעבר (18 בפברואר) פירסמה העיתונאית אסמה אל רול בפלסטין פולס של אל-מוניטור כתבה על מכת ההתאבדויות ברצועה. צעירים חסרי אונים הסובלים מאבטלה במשך שנים שולחים יד בנפשם בלית ברירה ובאין עתיד.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
