בחודשים האחרונים קשה לעמוד בקצב הפרסומים על שינויים במערכת החינוך. זה החל בהחלטתו של שר החינוך נפתלי בנט מיוני האחרון להוציא מסל התרבות לתלמידים את ההצגה "הזמן המקביל" של תיאטרון אל-מידאן, מכיוון שהיא מבוססת על סיפורו של מחבל פלסטיני. זאת, למרות שוועדה של אנשי מקצוע בחרה בה לסל וקבעה שהיא אינה מעודדת טרור. בהמשך נפסל ספרה של דורית רביניאן, "גדר חיה", ללימודי ספרות מוגברים בנימוק שהוא "מעודד התבוללות", והוקפאו תקציבים לגופים שמעבירים בבתי ספר תכנים של יהדות פלורליסטית. כמו כן, נעשו שינויים ברשימת המושגים באזרחות שנדרש כל תלמיד לדעת, באופן שלטענת מורים לאזרחות מעניק עדיפות ברורה למושגים שמייצגים את יהדותה של המדינה על פני אלה שמדגישים את היותה דמוקרטית.
בשבוע שעבר (17 בפברואר) פורסמו טענות של גורמים במשרד החינוך כי השר בנט מגבש ועדה חדשה למקצוע האזרחות, שרוב נציגיה יהיו בעלי עמדות ימניות. זאת בהמשך לסערה הציבורית מתחילת השנה סביב שכתובו המגמתי של ספר הלימוד באזרחות לבגרות. אמנם הספר מצוי בתהליך שכתוב כבר כמה שנים, אך ככל ששרי החינוך מתחלפים עולים הטונים של הוויכוח סביבו.
אור קשתי, כתב ופרשן לענייני חינוך ב"הארץ", מאבחן כי למרות שכל שרי החינוך האחרונים ניסו להנחיל את תפיסותיהם הפוליטיות, התקופה האחרונה אינטנסיבית במיוחד. "גם בתקופה של לימור לבנת וגדעון סער האלמנט הדתי היה בולט, אבל לא בצורה כל כך כפויה. יש כאן שר שמדגיש את ההיבט הלאומי והלאומני והוא ממש מיסיונרי", אומר קשתי לאל-מוניטור.
לעומתו, הפרופסור לחינוך יורם הרפז אינו מתרגש כל כך. "שר החינוך בן-ציון דינור, כבר ב-1951, פעל לפיתוח זהות יהודית, וזה נמשך אצל שרי החינוך שאחריו. השמאל היה אז יציב אז לא התרגשו מזה, מה ששונה היום זה הקונטקסט. הימין מאוד חזק, ורואים תהליכי הדתה בהמון תחומים, אז יש פאניקה של מי שאינו תומך בתפיסות האלה". לאחרונים, יש להרפז מסר מרגיע: "ההשפעה של בית הספר על עיצוב הילדים היא כל כך מינורית, אולי חמישה אחוזים. כל השאר הרבה יותר משמעותי: הבית, המשפחה, הסביבה, הטלוויזיה ופעילויות הפנאי".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
