הטלת הסגר על רמאללה ביום שני (1 בפברואר), והסרתו באופן חלקי יממה לאחר מכן, מלמדים יותר מכל על המחלוקת בין הפיקוד הבכיר של צה"ל לדרג המדיני בישראל. מאז החלה אינתיפאדת היחידים באוקטובר בשנה שעברה, מופעל על צה"ל לחץ רב להטיל הגבלות תנועה על יישובים פלסטיניים בגדה, בניסיון למנוע מתושביהם להגיע לישראל כדי לבצע פיגועי טרור. בעקבות פיגוע הירי שביצע איש הביטחון הפלסטיני, אמג'ד סכרי, ביום ראשון (31 בינואר) במחסום סמוך לבית אל, נאלץ צה"ל, בפעם הראשונה באינתיפאדה הזאת, לכתר את רמאללה.
במשך חודשים הדף הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט את דרישת הדרג המדיני להטיל סגר על השטחים, בטענה כי הנזק מפעולה כזאת עלול להיות גדול הרבה יותר מהתועלת. "זו תהיה טעות מרה להטיל סגרים וכתרים - זה יפעל נגד האינטרס הישראלי", אמר איזנקוט בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בחודש שעבר [18 בינואר]. הוא הוסיף כי יש צורך לשמר תקווה בעיניי האוכלוסיה הפלסטינית, ושזו תצליח להתפרנס.
בסיטואציה הנוכחית, סגר על ערי הגדה עלול להיות מכת מוות כלכלית לתושבי השטחים ולרשות הפלסטינית כולה. מדברי הרמטכ"ל, וכן מסקירות ביטחוניות ששמעו שרי הממשלה מפי ראשי מערכת הביטחון בחודשים האחרונים, עולה כי בצה"ל ובשב"כ מייחסים למצב הכלכלי הקשה בשטחים את הסיבה המרכזית לפרוץ האינתיפאדה הנוכחית. הנחת העבודה היא כי צעדים כאלה [כמו סגר] עשויים להקשות במידה מסוימת על מפגעים לצאת לישראל, אולם ההשלכות הכלכליות שלהם ידחפו פלסטינים רבים נוספים לתוך מעגל האלימות.
צה"ל נמצא במלכוד. מצד אחד הוא מתנגד להטלת סגר, ומצד שני אין לו מענה מבצעי חלופי שהוא יכול להציג לממשלה בניסיון לבלום את הפיגועים. בנאום שנשא במכון למחקרי ביטחון הודה הרמטכ"ל איזנקוט בגילוי לב כי אין התרעה על פיגועי דקירה שפלסטינים בודדים מבצעים על דעת עצמם. "היו לנו 101 אירועים כאלה - ולא ידענו לספק התרעה בשום מקום". אולם הבעיה של צה"ל קשה יותר מכך: לא רק שאין לו מודיעין מקדים שיסייע לו למנוע פיגועים כאלה, גם אין לו מטרה להילחם בה כדי להרתיע או למגר את התופעה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
