"הנערה ניסתה לדקור מאבטח בכניסה ליישוב ענתות שבבנימין, אך הוא חמק מהסכין וירה בה" – זהו נוסח הודעת המשטרה הלקונית, שפורסמה לאחר ניסיון הדקירה שהתרחש ביישוב ענתות בסוף השבוע [23 בינואר]. זמן קצר אחר כך שוחרר לתקשורת סרטון מצלמת אבטחה, ומזכיר היישוב הסביר שניתן לראות שהמאבטח היה בסכנת חיים ועשה הכל עד שנאלץ לירות בנערה.
על אף איכותו הירודה של הסרטון, נראה בבירור המרחק הרב שבו עומדת המחבלת מהמאבטח השולף אקדח לעברה. המאבטח, מאוים בסכין על ידי נערה בת 13, יכול היה לפעול על פי נוהל פתיחה באש מקובל: תחילה ירי מרתיע באוויר, המשך בירי בגפיים, ואם עדיין היה בסכנת חיים ממשית, כלומר כל האמצעים שנקט בהם לא הועילו, רק אז היה צריך לירות כדי להרוג. אבל ירי כדי להרוג היה הפעולה הראשונה שנקט בה.
כשאביה של הנערה הגיע למקום האירוע, התבררה זהותה וגם המניע לפעולתה. הנערה, רקיה אבו עיד, רבה עם משפחתה ואז יצאה מביתה שבכפר ענתא עם סכין. היא ביקשה כנראה להשיג שתי מטרות: להיות שהידה ולנקום במשפחתה בידיעה שביתה עלול להיהרס על ידי הישראלים.
ניסיון הפיגוע בענתות מהווה דוגמה נוספת לקריסת הנחות העבודה של מערכת הביטחון הישראלית בכל הקשור ליצירת הרתעה. מסתבר שהרג המחבל או המחבלת כמו גם הרס בתי משפחותיהם אינם מרתיעים צעירים פלסטינים היוצאים לבצע פיגוע. המפגעים הפוטנציאלים אינם מוטרדים ממה שיקרה להם או לבני משפחתם אם יממשו את כוונתם. במקרה של רקיה אבו עיד ובמקרים אחרים לפניה ואחריה, ההרתעה לא עבדה. להיפך. אבו עיד רצתה למות ולנקום במשפחתה, כך לטענת משטרת ש"י, אחרי חקירת האב.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
