הקבינט הישראלי החליט כבר לפני שבועיים להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הישראלית אל מחוץ לחוק, אולם ההחלטה נשמרה בסוד. ראש הממשלה נתניהו חיפש עיתוי נוח לפרסם את ההחלטה, שאמורה להפוך כעשרת אלפים חברים, אזרחים ישראלים, לעבריינים. התקפת הטרור בפריז ב-13 בנובמבר סיפקה לו עיתוי אידיאלי. עכשיו, כשצרפת ואירופה כולה תחת בהלת הטרור האסלאמי הקיצוני, מדגימה ישראל איך נאבקים באלמנטים אסלאמיסטים חתרניים המקננים בתוך המדינה ומה פירוש המושג "דמוקרטיה מתגוננת".

לא כולם תמכו בהחלטה הזו. שירות הביטחון הכללי מתנגד כבר למעלה מ-15 שנה למהלך, לא מתוך אהבת האסלאם הקיצוני, אלא משיקולים פרקטיים. הקסם של השייח' ראאד סלאח, המכונה גם "שייח' אל אקצא", מתפוגג בשנים האחרונות. השייח', העומד בראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, נתפס כמי שמלבה את ההסתה בעניין הר הבית ומממן את קבוצות המוראביטון והמוראביטאת, שהוצאו מחוץ לחוק לפני כמה שבועות [9 בספטמבר]. בשנים האחרונות הולך ומתמעט מספרם של אלה המגיעים לעצרת השנתית של התנועה האיסלאמית. הנוער הערבי-ישראלי לא נוהר אחריה ובשב"כ סבורים שהוצאת התנועה מחוץ לחוק עלולה לעורר תסיסה בקרב ערביי ישראל ולהקשות על המעקב אחר הגורמים הקיצוניים בתוך האסלאם הקיצוני בישראל.

אל מול השב"כ, הציג השר לביטחון הפנים גלעד ארדן חוות דעת של משטרת ישראל, מגובה בדיווחי מודיעין חסויים. המשטרה תמכה בהתלהבות במהלך, למרות החשש שהפיכת התנועה למחתרתית תייצר באזז והילה סביבה ותעביר אותה תהליך דאע"שיזציה מואץ. על פי המשטרה, התסיסה שתתעורר בקרב ערביי ישראל לא תהיה משמעותית וניתן יהיה להכיל אותה, והכלים החוקיים שיינתנו לשלטונות לצורך נטרול ההסתה והאסלאם הקיצוני בישראל יהיו משמעותיים.

גם האפשרות שהוצאתה מחוץ לחוק תהפוך את התנועה האיסלאמית לפתרון הרומנטי עבור הצעירים המוסלמים הקיצונים והממורמרים, לא נתפסה כרצינית. אפשר יהיה להסתדר עם התופעות הללו, אמרו בכירי המשטרה, ושכנעו את הקבינט. "בסופו של דבר", אמר השבוע שר בכיר בקבינט לאל-מוניטור, "זיהינו קשר ישיר בין פעילות התנועה האיסלאמית וקמפיין ההסתה שלה בעניין הר הבית, לאירועי האלימות הקשים שפרצו על ההר ומסביבו. ברגע שיש קשר ישיר כזה שניתן להוכיחו, צריך לקבל את ההחלטה, וקיבלנו אותה".