בישראל החל, באיחור רב, העידן שאחרי הסכם הגרעין עם איראן. הוא נחנך רשמית השבוע [27 באוקטובר] בביקורו של שר הביטחון הישראלי משה (בוגי) יעלון בוושינגטון. גורמי ביטחון ישראלים מגדירים את הביקור הזה כ"גורלי" בכל הקשור להתמודדות הישראלית עם השלכותיו של ההסכם השנוי במחלוקת. אחרי יעלון יגיע בנימין נתניהו, שיפגוש את הנשיא אובמה בנובמבר.

שני הביקורים הללו אמורים לסייע לישראל לפתוח "דף חדש" ביחסים המעורערים בין וושינגטון לירושלים. אובמה ונתניהו כבר לא יחבבו אחד את השני בגלגול הנוכחי שלהם, אבל בירושלים (לשכת ראש הממשלה) ובעיקר בתל אביב (משרד הביטחון) מקווים שאפשר יהיה לצאת לדרך חדשה, לנסות לשכוח את מה שהיה, להתמקד במה שיהיה, או יותר נכון, במה שישראל רוצה שיהיה בעשור הקרוב.

כמעט כל בכירי מערכת הביטחון הישראלית, בצה"ל ובמשרד הביטחון, סברו כי ישראל הייתה צריכה להשלים עם הסכם הגרעין מיד לאחר השגתו, ולא לנהל את קרב המאסף הזועם והנואש שניהלה בניסיון לבלום את ההסכם בקונגרס האמריקאי. קרב "האדמה החרוכה" הזה כונה על ידי בכירים במערכת הביטחון הישראלית כ"הימור מסוכן" של נתניהו ויעלון על היחסים המיוחדים עם ארה"ב. ההימור נכשל. עכשיו, ינסו ביבי ובוגי להוכיח שבקופה אותה הפסידו בהימור לא היו יותר מדי ז'יטונים או אינטרסים אסטרטגיים. הם ינסו לעבור במהירות ל"עסקים כרגיל" ולהוכיח ששום דבר משמעותי לא נפגע במערכת המסועפת וחיונית של קשרים וסיוע שיש לישראל בארה"ב.

טרם הגעתו של יעלון לוושינגטון גובשה בישראל "חבילת הפיצוי" הנדרשת, אותה יבקש יעלון (ואחריו נתניהו) מהאמריקאים. זה מתחיל בכסף: בעשור האחרון קיבלה ישראל כשלושה מיליארד דולר בשנה סיוע צבאי מארה"ב. 80% מהסכום מוציאה ישראל, על פי התחייבות, על רכש אמריקאי. השאיפה הישראלית היא להגדיל את הסכום הזה באופן ניכר לעשור הקרוב (שיתחיל בשנת 2017). ההערכה היא שישראל תבקש ארבעה וחצי מיליארד בשנה, במטרה לסגור בסוף על ארבעה מיליארד, תוספת של שליש לסיוע הנוכחי. הגדלת הסכום נדרשת, על פי ישראל, להתמודדות עם השלכותיו של הסכם הגרעין על האזור ובעיקר על האמצעים שישראל תצטרך לנקוט אל מול ההתעצמות האיראנית המשמעותית והגברת "מלחמת הטרור" של איראן בישראל, באמצעות שליחיה השונים.