סקר: רוב הישראלים רוצים לשקם את היחסים עם טורקיה
ההתפתחויות במזרח התיכון משפיעות גם על תפיסת היחסים עם טורקיה בעיניי הישראלים. מבין 500 נשאלים יהודים, 48% השיבו שיש לשקם את הקשרים כדי לשתף פעולה בנושא סוריה ודאע"ש. רק רבע השיבו שאין סיבה לנרמל את היחסים.
למרות שמקור הביטוי "הכל כלול" הוא לתיאור שיטת האירוח החדשנית לזמנה שהגו לפני שנות דור יזמי "מועדון הים התיכון", שיטה שבה תייר משלם סכום חד פעמי ומקבל את כל ההטבות שיש למוסד המארח להציע, הפך המונח התיירותי בקרב הישראלים לשם גנרי לחופשה בטורקיה, או ליתר דיוק - במלונות שנבנו בריביירה הטורקית שלחופי הים התיכון. הכוונה ב"הכל כלול" בעברית עכשווית, היא חופשה עממית זולה ומהנה במלון טורקי עם בופה מזון חופשי מסביב לשעון, ועדיף עם שתייה ללא הגבלה.
כששר החוץ של טורקיה, פרידון סינירליאולו, כיהן כשגריר ארצו בישראל בתחילת שנות האלפיים, הוא הציב לעצמו מטרה להעלות את מספר התיירים הישראלים לטורקיה ממאתיים אלף בשנה לחצי מיליון. בקיץ 2008, חודשים ספורים לפני תקרית דאבוס שבה התפרץ רג'פ טייפ ארדואן, אז ראש הממשלה, על הנשיא שמעון פרס, חצה מספר התיירים הישראלים שנחתו בטורקיה את מספר המטרה שהציב השגריר סינירליאולו, והגיע לשש מאות אלף כמעט.
בעקבות הורדת דרג היחסים אחרי פרשת משט המרמרה, שבה חיילים ישראלים הרגו עשרה טורקים שניסו לפרוץ את המצור שהטילה ישראל על רצועת עזה [מאי 2010], צנח מספר התיירים הישראלים בטורקיה לאלפים בודדים.
הישראלים חיפשו תחליפים ראויים ל"הכל כלול" במדינות אחרות באזור והתאכזבו שוב ושוב. הם יצאו לנפוש ביוון, בקפריסין או בבולגריה, אבל המשיכו לחלום על טורקיה. בשל כך יצרה התקשורת הישראלית, שעוקבת בדריכות אחר העליות והמורדות במשא ומתן לנרמול הקשרים בין הממשלות בירושלים ובאנקרה, את מה שניתן לכנות מדד ה"הכל כלול": אחת לכמה זמן חוזרות מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה לאתרים המדוברים באנטליה ובבודרום, סופרות את הישראלים שם ובוחנות את יחסם של נותני השירות כלפיהם, כאינדיקציה למידת הנכונות של הישראלים לסלוח לטורקיה ולפתוח דף חדש. לפי קונספציית ה"הכל כלול", הישראלים יהיו מוכנים בסופו של דבר לסלוח לארדואן על ההתבטאויות החמורות נגדם, מכיוון שהם כל כך כמהים לחזור לחופשות שכל כך חסרות להם.
