השבוע [13 בספטמבר] חוגגים הישראלים את "ראש השנה" העברית. טובלים תפוח בדבש על מנת לסמל את מה שהם רוצים שיקרה להם בשנה הבאה ומסכמים את מה שקרה להם בשנה החולפת. הדבר העיקרי שקרה בה הוא ניצחונו המפתיע של בנימין נתניהו בבחירות.

ערב ראש השנה הקודמת ליקקו הישראלים את פצעי "צוק איתן" ו-50 הימים בהם גם תל אביב ספגה מטחי רקטות (שיורטו על ידי "כיפת ברזל"). אז הם עוד לא ידעו שנתניהו מאס בשותפיו הקואליציוניים (ובעיקר ביאיר לפיד וציפי לבני), והוא מתכנן להקדים את הבחירות. בדצמבר האחרון [2014] פיטר נתניהו את לפיד ולבני והלך לבחירות. בהתחלה, המהלך נראה כעוד תרגיל פוליטי מבית מדרשו של נתניהו, שיביא לו קדנציה נוספת. ההמשך היה שונה: יצחק הרצוג התאחד עם ציפי לבני, "המחנה הציוני" קם והחל לצבור תאוצה. בחודשיים האחרונים של הקמפיין הלך נתניהו ושקע. כמעט כולם, כולל הוא עצמו, היו משוכנעים שהוא מפסיד את הבחירות. ישראל הולכת ומתקרבת לסוף עידן נתניהו.

הישורת האחרונה שפכה מים קרים על החלומות הללו של מחנה המרכז-שמאל בישראל. גם מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מודים שהוא "איש השנה" שמסתיימת היום. הוא נחלץ מהקבר הפוליטי שרבים כל כך כרו עבורו, הוא ניצח את הבחירות כנגד כל הסיכויים והוא הוכיח, שוב, שעל המפה הפוליטית הישראלית הנוכחית אין מי שיכול לאיים עליו באמת. השאלה הגדולה היא, מה צופנת לנתניהו השנה הבאה? איפה הוא יהיה בעוד שנה? מה הוא מתכנן?

לפני כמה שבועות שטף את התקשורת גל פרסומים נוסף בסדרה בו דווח על מגעים חשאיים בין נתניהו להרצוג שנועדו לצרף את "המחנה הציוני" לממשלה. השניים מדברים באופן ישיר זה עם זה, משתמשים במתווכים אלמונים ומדי פעם גם נפגשים. כמה מהמפגשים הללו היו בביתו של המפיק ההוליוודי הנודע ארנון מילצ'ן, העוסק שנות דור בתיווך וגישור בין ראשי המחנות הפוליטיים בישראל. כעת ברור שסבב המגעים האחרון היה רציני מאוד ובמהלכו גובשה ה"חבילה" הפוליטית שאמורה לייצר ממשלה חדשה בישראל.